מסע שמתחיל בארוחת בוקר
כל חיי הייתי תל אביבית בפועל, ואשת העולם הגדול בפוטנציה. כמו לכמעט כל ישראלי\ת (ואולי זו תופעה אוניברסלית?), היו לי פנטזיות על "לחיות בחו"ל". אחרי הצבא נסעתי למקסיקו ולניו-יורק, עם כרטיס בכיוון אחד. חודשיים אחר כך רצח רבין החזיר אותי לארץ. השהות הכי ארוכה שלי מחוץ לישראל היתה שלושה חודשים במזרח (עם שבועיים באיטליה להתאוששות מהודו). היו כל מיני מחשבות, ורעיונות, שלא התרגמו אף פעם לתרחיש אמיתי. כנראה שבעיקר לא היתה סיבה מספיק חזקה ובהירה, כך שהמחיר תמיד הרגיש מוגזם.
אז מה השתנה? המשך קריאה »
ברלינרית :: 14.אוג'.2009 :: כללי :: 3 תגובות »
