ארכיון לחודש מאי, 2010

שדה (בלי תעופה)

כמה שנים כבר מדברים על להזיז את שדה דב ממיקומו המרהיב? ומה לדעתכם יקרה עם השטח על קו הים אם וכאשר זה יקרה יום אחד? תודו שאפילו כשאלה רטורית זה נשמע מגוחך. הרי ברור לכולנו מה יקרה. למעשה, יש אפילו שני שרים חרוצים שמקדמים את הפרויקט ברגעים אלה, לרווחת הציבור כמובן. כלומר לרווחת מי שיכול לשלם 3 מיליון שקל מינימום על דירה.

אם זה מנחם אתכם, גם ההחלטה על עתיד שדה התעופה טמפלהוף בברלין לא נפלה ביום אחד.


שדה תעופה טמפלהוף ברלין

דיסוננס אורבני


המשך קריאה »

קיינה תרבות

התוכנית לסוף השבוע היתה לבדוק מה זה בדיוק קרנבל התרבויות (Karneval der Kulturen), המתקיים בברלין בכל שנה במאי או ביוני – בהתאם לתזמון של הפנטקוסט. מה זה פנטקוסט אתם שואלים? ובכן, אני שאלתי קודם.

למרבה ההפתעה, מסתבר שלנוצרים יש עוד כמה חגים חוץ מכריסמס ופסחא. אך סיימנו לחגוג את חג העלייה (Himmelfahrt בגרמנית) הנחוג ארבעים יום לאחר הפסחא ומציין את עלייתו השמיימה של ישו, והנה הגיע הפנטקוסט, שהוא מצידו דווקא נחוג חמישים ימים לאחר הפסחא, ומציין את ירידת רוח הקודש על שליחיו של ישו (הכל קרה מהר מאוד). מקורות יודעי דבר בויקיפדיה טוענים כי הפנטקוסט מסיים את עונת הפסחא ומתקשר לחג השבועות ביהדות (ואם אתם לא מאמינים – תבדקו לבד).

אין לי מושג אם ההחלטה לחגוג את קרנבל התרבויות, המציין זו השנה ה-15 את רב-תרבותיותה של ברלין, קשורה גם מבחינה תוכנית לפנטקוסט, אך אני מנחשת בזהירות (וללא גרם טרוניה או שיפוטיות!) שהקשר הוא בעיקר לכך שזהו סוף שבוע ארוך המאפשר להשתכר יותר ימים ברציפות (ואם מישהו יודע על קשר רוחני עמוק יותר – אשמח להשכיל). תוסיפו לכך את העובדה שאל ירידת רוח הקודש אמורות להתלוות, בעזרת השם, גם כמה קרני שמש, והרי לכם מתכון בטוח לקרנבל גרמני.

או ליתר דיוק ברלינאי. שכן ברלין לגרמניה כמו ניו יורק לארה"ב או תל אביב לישראל – יש שיאמרו בועה, אחרים יעדיפו אי של שפיות. והיא מקדישה ארבעה ימים בשנה לחגוג את מה שמייחד אותה משאר גרמניה: הפתיחות, הקוסמופוליטיות, הליברליות, התשוקה. או בשתי מילים: מולטי קולטי.

כמובן שהחגיגות כוללות גם את מה שאינו מייחד אותה משאר גרמניה: נקניקיות ובירה. הרבה נקניקיות ובירה. אבל לא רק.

הקרנבל מתקיים באופן לא מפתיע בקרויצברג המולטי-קולטית, שהיא כידוע שכונתנו (אם כי קצת מצחיק לקרוא שכונה למקום שגרים בו כ-160 אלף איש). אחד מתוך ארבעת ימי הקרנבל מוקדש לילדים. זה היה אתמול. קפצתי לאירוע המרכזי בפארק גורליצר כדי לבדוק אם יש טעם לקחת את הילדים. למרבה הצער לא היה טעם, משום שגם כאן איכשהו "חגיגה לילדים" הפכה שם קוד להרבה דוכנים עם דברים שאינכם רוצים לרכוש לילדיכם בתוספת הרבה מאוד רעש.

היום, לעומת זאת, הגיע ההיילייט של הקרנבל – תהלוכה של תשע שעות שעל פי פרסומים זרים מרקדים בה כ-5000 איש מ-70 מדינות. רציתי לראות ממנה משהו, אבל לא היתה לי תוכנית פעולה מוגדרת. כשפתחנו את החלונות בבוקר, התברר שממילא אין צורך באחת.


מבט מהחלון שמאלה (בוקר)

המשך קריאה »

זהירות, פוסט עם ארומה תיירותית

היום הייתי תיירת. אבל ממש. כמו שכבר רמזתי, סוף סוף בשלו התנאים להתחיל להקדיש זמן גם לדברים שאינם ברשימת המטלות. ואין עיתוי מושלם יותר מיום שישי: השעון הפנימי מתוכנת לסוף שבוע ואילו הילדים ביום רגיל בגן ובבית הספר.

אבל מאיפה מתחילים? למרות שהצטברו לי אינסוף המלצות מקומיות סודיות ליישם (ותודה ל-י'), הרגשתי שאני רוצה לפצוח דווקא ביסודות. ואם כבר בייסיק, הפוסט של ריקי כהן מאמהות אובדות הזכיר לי את סיור החינם של חברת Sandeman.

שער ברנדנבורג ברלין

מאיפה מתחילים? מכאן. שער ברנדנבורג

זהו סיור שעובר פחות או יותר בכל אתרי ה"חובה" התיירותיים ב-Mitte במשהו כמו ארבע שעות. אמנם חלפתי כבר על פני כולם עם האופניים, ובחלק מהמקומות גם ממש ביקרנו כשהיינו כאן באמת כתיירים, אבל זה היה מזמן, ובחורף, וזה לא נחשב. אם אני מתכוונת מתישהו להיות ברלינרית ולא רק להעמיד פנים, דרושה יסודיות.

המשך קריאה »

Mad Woman

ללא ספק נגמרו התירוצים. אתמול בלילה הסתיימה באופן דרמטי מערכת היחסים המורכבת שהפרידה ביני לביניכם בזמן האחרון. זו היתה תקופה סוערת ויצרית, אבל גם מהנה וסוחפת. ועכשיו זה נגמר.

היא דווקא לא מברלין

המשך קריאה »