זהירות, פוסט עם ארומה תיירותית

היום הייתי תיירת. אבל ממש. כמו שכבר רמזתי, סוף סוף בשלו התנאים להתחיל להקדיש זמן גם לדברים שאינם ברשימת המטלות. ואין עיתוי מושלם יותר מיום שישי: השעון הפנימי מתוכנת לסוף שבוע ואילו הילדים ביום רגיל בגן ובבית הספר.

אבל מאיפה מתחילים? למרות שהצטברו לי אינסוף המלצות מקומיות סודיות ליישם (ותודה ל-י'), הרגשתי שאני רוצה לפצוח דווקא ביסודות. ואם כבר בייסיק, הפוסט של ריקי כהן מאמהות אובדות הזכיר לי את סיור החינם של חברת Sandeman.

שער ברנדנבורג ברלין
מאיפה מתחילים? מכאן. שער ברנדנבורג

זהו סיור שעובר פחות או יותר בכל אתרי ה"חובה" התיירותיים ב-Mitte במשהו כמו ארבע שעות. אמנם חלפתי כבר על פני כולם עם האופניים, ובחלק מהמקומות גם ממש ביקרנו כשהיינו כאן באמת כתיירים, אבל זה היה מזמן, ובחורף, וזה לא נחשב. אם אני מתכוונת מתישהו להיות ברלינרית ולא רק להעמיד פנים, דרושה יסודיות.

לסיורים של Sandeman אין צורך להירשם מראש. אפשר פשוט להתייצב בשעות הנקובות באתר החברה ב-Pariser Platz, בואך שער ברנדנבורג, או ליתר דיוק מול סניף סטארבקס בכיכר – ועל כך עוד נרחיב בהמשך. כיאה לסיור חינם, ובטח ביום שמש נעים כמו שהיה היום, התור ארוך. אבל העניינים מתקתקים, מספרים מחולקים (ולא מוטבעים), וכל מדריך או מדריכה יוצאים לדרך עם משהו כמו עשרים איש.

למדריכה שלנו קוראים אניק, היא מאוסטרליה, והיא חיה בברלין כבר… שישה חודשים! כאילו, באתי ללמוד על ברלין ממישהי שנמצאת כאן פחות זמן ממני? אבל משהו בה נראה מלומד וכריזמטי, ואני מזכירה לעצמי שהתחושה הראשונית שבטח נדפקתי מתחלפת לעתים קרובות בסופו של דבר בהכרת תודה על כך שדברים קרו בדיוק כפי שהיו צריכים לקרות.

אחרי שאניק נותנת תקציר של תולדות גרמניה ב-800 השנים האחרונות במשהו כמו שש דקות (שבמהלכן – שאפו על הכישרון הדרמטי – אני צריכה להסתיר לפחות שלוש פעמים שאני דומעת), היא מבקשת לקבל מושג על האנשים בקבוצה. אני ועוד בחורה נותרות האחרונות שעדיין לא זוהו בלאומן, ובהתקף ישראליות שעוד שנייה אצטער עליו אני אומרת לה: "You'll never get me".

"ישראל?", היא משיבה מייד.

מאוחר יותר אני שמחה לגלות שזה לא רק המבטא והחוכמולוגיות הכל כך צפויה שהסגירו אותי. אניק היא בעצם אניק-יעל-ורד. אביה ישראלי ויש לה משפחה בתל אביב (כלומר ברעננה, אבל כנראה שהם מספרים לה שרעננה זה כמו תל אביב). למעשה, היא מאוד רוצה לנסוע עוד הקיץ לחיות בישראל, ועדיף בקיבוץ.

הכל טוב ויפה, אבל למה עוצרים להפסקת צהריים בארומה?! האם זה סעיף נסתר בהסכם השילומים? אחרי סיבוב קצרצר באיזור שבו מתברר שאין לי ממש ברירה וכל חיפוש אחר אלטרנטיבה מקומית-לא-תיירותית יגזול את כל זמן ההפסקה, אני מתיישבת ליד אניק לברר את הסוגיה. מתברר שלחברת Sandeman יש הסכם עם ארומה, וכל המדריכים מחויבים לעצור כאן. כמובן שיש להם הסכם גם עם סטארבקס, ולכן הסיורים יוצאים דווקא משם. אבל מה שבאמת מבאס זה הסידור של המדריכים עצמם: זה שהם לא מקבלים שכר ומרוויחים רק מטיפים זה לא סוד – זה כתוב באתר. אבל מה שלא כתוב זה שהם מחויבים לשלם לחברה שלושה יורו על כל משתתף בסיור שלהם. כלומר מדריך שיוצא עם קבוצה של עשרים תיירים מתחיל את יום העבודה שלו במינוס שישים יורו. המנהלים הבטיחו את הרווחים שלהם, ועכשיו העובדים צריכים לסמוך על חסדי הטיפים.

אז קחו בבקשה בחשבון שהסיור הזה הוא ב"חינם" רק אם אתם רוצים על מצפונכם מישהו שעבד קשה ועוד שילם על זה כסף. נראה לי שעשרה יורו טיפ זה המינימום, ועדיין זה ממש שווה. וכן, לאור ההצלחה, אני מתכננת להצטרף גם לשאר הסיורים, שעליהם דווקא משלמים מראש. אדווח אם יהיה מעניין.

לפני פרידה: דגימת תמונות בנאליות כיאה לתיירת ממוצעת.

אנדרטת השואה ברלין
הפעם ממש התרגשתי ממנה. אנדרטת השואה


כיכר ג'נדרמנמרקט ברלין
בית הקונצרטים ב-Gendarmenmarkt


הבונקר של היטלר ברלין
מגרש החניה שבו אין אנדרטה לבונקר של היטלר (אבל יש שלט, לדרישת השכנים)


צ'ק פוינט צ'רלי ברלין
צ'ק פוינט צ'רלי



אוסטלגיה ברלין
אוסטלגיה (נוסטלגיה למזרח): טראבי להשכרה

FacebookTwitterGoogle+PinterestLinkedInEvernoteInstapaperEmailשתפו

3 תגובות בנושא “זהירות, פוסט עם ארומה תיירותית”

  1. מאוד משעשע העניין עם אניק :) ותודה על החשיפה של מנגנון סיורי החינם. שמחה שנתתי 20 יורו, זה באמת לא הוגן.
    תודה על הקרדיט.

  2. הי,
    כל הכבוד על הקצרצר… חסר לי הפירוט של הסיור, זה כמו מנה ראשונה ואחרונה בלי העיקרית…. מחכה לסיור פרטי בקיץ אינשאללה…
    ד

  3. באמת קצר, נגמר לי באמצע אבל אולי פשוט כל כך מקסים שבא עוד. התחושה שנדפקתי מתחלפת בהכרה שהדברים קורים כמו שהיו צריכים. משפט מהמם מזדהה איתו. נשיקות מיכל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *