שדה (בלי תעופה)

כמה שנים כבר מדברים על להזיז את שדה דב ממיקומו המרהיב? ומה לדעתכם יקרה עם השטח על קו הים אם וכאשר זה יקרה יום אחד? תודו שאפילו כשאלה רטורית זה נשמע מגוחך. הרי ברור לכולנו מה יקרה. למעשה, יש אפילו שני שרים חרוצים שמקדמים את הפרויקט ברגעים אלה, לרווחת הציבור כמובן. כלומר לרווחת מי שיכול לשלם 3 מיליון שקל מינימום על דירה.

אם זה מנחם אתכם, גם ההחלטה על עתיד שדה התעופה טמפלהוף בברלין לא נפלה ביום אחד.


שדה תעופה טמפלהוף ברלין
דיסוננס אורבני


ועם כל הכבוד לשדה דב, כאן מדובר במקום שבו הדגימו האחים רייט שהאדם יכול לעוף (1909); שבו הוקמה חברת לופטהנזה (1926); שנתפס על ידי היטלר כ"שער לאירופה" והושק מחדש עם ארכיטקטורה נאצית מגלומנית ב-1939; שנכבש על ידי הסובייטים ב-1945, אך נמסר לאמריקאים במסגרת ועידת פוטסדאם, והפך לחלק מברלין המערבית.

אך את עיקר תהילתו העולמית קנה לו טמפלהוף בזמן הסגר על ברלין. ביוני 1948 החליט סטלין לסגור את דרכי הגישה לברלין המערבית, שהיתה מובלעת בתוך גרמניה המזרחית. התשובה האמריקאית והבריטית לסגר היתה רכבת אווירית שהנחיתה בטמפלהוף את כל צורכיהם של 2.5 מיליון תושבי העיר (סגר על כל כך הרבה אנשים?! איפה נשמע כדבר הזה?), וזכתה לכינוי הגרמני החביב "מפציצי הצימוקים" (Rosinenbomber). במאי 1949, אחרי 11 חודשים ו-200 אלף נחיתות בטמפלהוף, סטלין ירד מהעץ ופתח שוב את דרכי הגישה לברלין.


שדה תעופה ברלין
טרמינל ז'ה טם איי לאב יו


תוסיפו לכך שמדובר בשטח של יותר מארבעה קילומטרים רבועים ממש בסמוך למרכז העיר ותבינו למה עתידו של שדה התעופה טמפלהוף הסעיר את הרוחות.

ב-2008, כחלק מהמגמה להוציא את כל הפעילות התעופתית של ברלין מחוץ לעיר (גם טגל אמור לנעול את שעריו ב-2012), הוא נסגר לתנועת מטוסים.

ואימרו ילדים, האם דודי אפל הקים שם 50 אלף יחידות דיור והשאיר 40 מטר מרובע גינה לרווחת הציבור? מממ… לא. השטח כולו הוסב ל…פארק. כלומר השאירו את השדה, ואת התעופה החליפו במעוף. כן, ארבעה קילומטרים רבועים של שטח ירוק, שהופכים את פארק טמפלהוף לגדול ביותר בברלין, יותר גדול אפילו מה-Tiergarten. וזה לא שחסרים פארקים באיזור – ממש לצדו שוכן Volkspark Hasenheide.

הוא נפתח לקהל רק לפני כשלושה שבועות, ומכיוון שהוא במרחק נסיעה קלה על האופניים מהבית הנוכחי שלנו (אכן, אנחנו תיכף שוב עוברים דירה – אסביר בקרוב), לקחתי את הילדים לשם אתמול בבוקר.


שדה תעופה טמפלהוף ברלין
אמא תראי, אני מטוס


יש יפים ממנו בברלין, ובוודאי מדוגמים יותר. אבל יש משהו מרשים ועוצמתי בשדה תעופה – סמל של אורבניות וקידמה – שמתרוקן ממנועים והופך למדשאה ענקית. אתר היסטורי מטורף, שיש בו גם שני שטחים שמוקצים למנגל. מישמש מרתק שבארץ כנראה היה מסתיים באיזה "לא יעלה על הדעת".


הפארק הכי גדול ברלין
בקושי רואים את סיומו באופק


כרגע יש שם בעיקר שטח מישורי ירוק עצום ממדים, שנקטע רק על ידי שבילי אספלט רחבים – מסלולי המטוסים לשעבר. אבל תוכניות הפיתוח יימשכו עד 2017, ומהאופן שבו מטופלים כאן שטחים ציבוריים בכלל ואתרים היסטוריים בפרט, אני בטוחה שיש למה לחכות.

המבנים והטרמינל העצומים שווים סיור בפני עצמם, אך אין גישה אליהם מהפארק (אמרו לי שאפשר להגיע אליהם מהצד השני, אבל עם הילדים זה היה סיבוב ענק מדי).

השטח כולו נותר מגודר (כנראה אותה גדר ששימשה את שדה התעופה עד לפני שנתיים), מה שמוסיף מעט לתחושה המוזרה (אגב, אם אתם מגיעים לשם, שימו לב למפת הפארק, כי בגלל הגדר הכניסות לפארק מרוחקות זו מזו ואין כניסה מ-Platz der Luftbrücke).

אפשר בהחלט לטעון שברלין הענקית יכולה להרשות לעצמה להקדיש את השטח העצום הזה לעוד פארק, בעוד שארצנו הקטנה מוקפת האויבים חייבת להנפיק יחידות דיור בכל פיסת אדמה שמתפנה. אפשר. ובכל זאת, זה מעורר השראה. וגם קצת קנאה.


tempelhofer park טמפלהופר פארק
גן עדן למתגלגלים על רולרבליידס וגוריהם



View Larger Map

14 תגובות

  1. איזה יופי.
    מעורר מחשבה והשראה בהחלט על סדרי עדיפויות וטובת הכלל מול רדיפת בצע, ובעיקר על כל מה שקשור בשימור מורשת.
    נשיקות!
    שרון

  2. מעולה. אין עליך.

    פוסט עם שילוב מושכל של ידע כללי,
    ידע שימושי,
    הגיון, הגינות,
    ויכולת סיפורית בגובה העיניים.

    "מה עוד נבקש,
    אמור מה עוד,
    כמעט ביקשנו לנו את הכל".

    כן ירבו.

  3. איזה כיף לקרוא על הדברים האלה. זה מעורר השראה וגם כוח לצפות ואולי יום אחד לדרוש כאלה דברים גם אצלנו. אני רק חושבת על מתחם קריית ספר, אילו מלחמות על כלום וקצת וכמה גם הן נואשות.

    תמשיכי.

    1. קריית ספר זו באמת אחת הדוגמאות היותר מקוממות. מי יודע, אולי למפגש המחאה הבא במקום ישלחו כוח של השייטת

  4. בובה אני כבר שוקלת להפסיק לקרוא אותך ! אין לי כוחות! את גומרת עלי! כל פוסט יותר מעורר געגוע עמוק, כל פוסט חודר את נשמתי, כל פוסט מעלה בי זכרונות, ניחוחות של אביב, ריח מטורף של קיץ רטוב, של עיר מטריפה, אני כל כך מקנאה!!! די זה כואב מדי…
    את מתארת את הכל באופן כל כך מדויק. האופן חשיבה הברלינאי הוא כל כך בריא וירוק ומתחשב בילדים בהורים בבעלי חיים בנכסים הסטוריים במורשת תרבותית באמנות במחשבה חופשית…

    1. חני יקירה,
      רק עכשיו קלטתי שלא השבתי לך. אז באיחור ניכר, אנא, אל תפסיקי לקרוא! :)

    1. תודה. מטורף בשימוש סלנגי – רוצה לומר משהו שהוא מאוד יוצא דופן/מסעיר/עוצמתי ("ראית את הפארק החדש בטמפלהוף? זה מטורף"). ואולי זה בשימוש רק במשפחה שלי?

      1. מוכר לי השימוש בסלנג ,מטורף'

        לאור יכולת הכתיבה שלך, פיתחתי ציפייה לרמה מסויימת, והשימוש במילה הזו קצת אכזב.

        קורא נאמן.

להגיב על דורון לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *