עונת הציפייה

מסתבר שפישלנו. בזמן שחגגנו אתמול בשאננות נר חמישי של חנוכה, שרים עם חברינו הישראלים שירי חנוכה בהתלהבות יתרה ובטוחים שמילאנו את מכסת המסורת העונתית המצופה מאיתנו כהורים גולים (ארבעה סוגי לביבות!), היה זה גם יום ראשון הראשון של תקופת הAdvent ("הציפייה"), שבו היינו אמורים להניח מגף מחוץ לדלת הכניסה לביתנו על מנת שניקולאוס (שהוא לא סנטה קלאוס, אבל עוד לא ברור לי בדיוק מי הוא כן) ימלא אותו בממתקים.


חנוכה ברלין

חנוכיה לא תקנית


ובכן, במעגל הבוקר בכיתה של נועם, שבו הילדים משתפים בחוויותיהם מסוף השבוע, סיפרו כולם על ההפתעות שקיבלו מניקולאוס, ורק נועם נאלץ להמציא משהו (על דברים של "עברים" הוא לא רוצה לספר בכיתה, אבל מצד שני אני יותר מסומכת על כושר ההמצאה שלו).

כנראה לאחר שערך תחקיר קצר בין החברים, כשהגיע הביתה הוא הפשיל שרוולים וישב לכתוב מכתבים לכל הנוגעים בדבר.

המכתב הראשון מוען לניקולאוס, ובו כתוב כך (אני מקלידה עם שגיאות הכתיב המתוקות שבמקור, למעט האותיות בכתב ראי כדי שיהיה יותר מובן. ותזכרו שמדובר בילד שעלה לפני קצת יותר משנה לכיתה א' בבית ספר גרמני בלי לדעת מילה):


ניקולאוס ברלין


(ניקולאוס היקר) Liba nikolaus

(אתה כל כך יקר/אהוב) Du bist so lib

(אתה כל כך חרוץ) Du bist so fleisisch

(אני מוצא שאתה האיש הכי טוב) Ich finde du bist der Bestaman

(אתה יכול לבוא אלי?) kanst du zu mir komen

Meine foinde sagen du bist nischt escht aber isch find du bist escht

(החברים שלי אומרים שאתה לא אמיתי, אבל אני מוצא שאתה כן אמיתי)

(שלך נועם) Dein Noam

(אני ילד) isch bin en kind

מכתב שני:


סנטה קלאוס ברלין


(סנטה קלאוס יקר) Lieber Weihnasman

(גם אתה האיש הכי טוב) Du bist auch der bestaman

(אתה יכול גם לבוא אלי?) knst du auch zu mir komen

(שלך נועם) Dein Noam

(אני ילד) Isch bin ein kind

שני המכתבים נתלו אחר כבוד על דלת הכניסה לבית, ושני מגפיים הונחו כדי לאפשר לניקולאוס לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר (המכתב לסנטה הוא סוג של כסת"ח, אולי החברים המליצו לפעול בכל החזיתות ליתר ביטחון).

בשעת הסיפור התגנב ניקולאוס לסופרמרקט להביא את המשלוח. כשנועם פתח את הדלת לבדוק רק עוד פעם אחת לפני השינה אם הוא כבר הגיע, הכל כבר היה במקום. הוא שאל כמה פעמים אם זה אנחנו שמנו או שזה באמת ניקולאוס, וכמובן שהתעקשנו על האמת: ניקולאוס בכבודו ובעצמו, דר בסטר מן.


סנטה קלאוס בברלין

גם אתה האיש הכי טוב


FacebookTwitterGoogle+PinterestLinkedInEvernoteInstapaperEmailשתפו

14 תגובות על “עונת הציפייה”

  1. מאת רחי:

    מקסים, נפלא, מתוק ונהדר!

  2. מאת motiargaman.com:

    (איזה יופי…) wischoen…

  3. מאת שרון:

    כמה כבר חיכיתי לפוסט חדש וכמה היה שווה לחכות.
    כרגיל – מקסים!!
    נשיקות לכולם וחגים שמחים :-)

  4. מאת הדוד חני:

    אהבתי את האותנטיות והישירות ב"אני ילד". שלא תחשוב שנאי מהמבוגרים החארות האלה שכל מה שמעניין אותם זה מתנות ורכוש ולא מעוניינים בקשר רציני ואמיתי. דרך אגב, אני לא חושב בכלל שמדובר בכסת"ח אלא להיפך. עובדה שלא כתב לסנטה קלאוס ולניקולאוס בעברית. זה לא כסת"ח: נוצרי נוצרי, אף אחד לא אוהב לצאת פראייר…

  5. מאת מיכל:

    באמת מקסים! הילד, כפי שהצהיר שהוא ילד ניחן בכשרון הכתיבה של אמו וכשרון הציור של אביו.

  6. מאת גליעלי:

    כרגיל ריגשת אותי :-)
    תודה רבה
    ממייאאווווו

  7. מאת בלהה:

    ילד מחונן, מתוק ונכנס אל הלב!!!
    מעניין האם ניקולאוס דאג גם לאחיו הצעיר של נועם או רק מי שכותב מכתבים זוכה למתנות :)
    נשיקות 3>

  8. למיטב הבנתי ניקולאוס הוא־הוא סנטה קלאוס, פרי המצאתה של קוקה־קולה בארה״ב, שהעבירה אותו לחג המולד, משום שמחוץ לגרמניה לא נהוג לחגוג את יום ניקולאוס. מכאן גם השם הזהה (למעשה).

    מבחינת המסורת לא מגיע מישהו בחג המולד הגרמני. כאשר ההמצאה הזו הגיעה ביבוא חוזר לגרמניה, שבה לניקולאוס שמור כמובן היום שלו, הם נאלצו להמציא שם חדש. מכאן ״איש חג המולד״…

  9. מאת כנרת:

    איזו מתיקות, איזה כישרון.

    רק להזכיר, שאם אינני טועה, בפעם האחרונה שנפלו עליך מציאות מהשמיים, היו בהן מגפיים, כך שאם היית מניחה אותן בחוץ, הייתם לגמרי סוגרים מעגל.

    חג שמח ושנה טובה.

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה