אני עסוקה בימים אלה במחשבות על עתידי המקצועי. לא שיש כאן משהו חדש, מהיום שבו עמדתי על דעתי אני עסוקה במחשבות על עתידי המקצועי. או ליתר דיוק מאז חופשת הקיץ של כיתה ח' שבמהלכה משה (במלעיל), הבעלים של חמשוש (גם במלעיל), נאות לתחנוניי להעסיק אותי כמלצרית למרות גילי הפעוט, עבודה שבגינה הדביקו לי אחיי כעבור משמרות ספורות את התואר האלמותי "מיס קובה" (בסגול), על שום ניחוחות הטיגון שהפכו לעורי השני באותו קיץ.


נקניקיות ברלין

זה לא סוס

המשך קריאה »