כבר כתבתי כאן כמה אני אוהבת את לחמי הבריאות הגרמניים, אבל מה לעשות שלפעמים לחם הוא לא רק לחם. ככל שהגרמנית בפיהם של ילדיי משתבחת, כך מתגבר הצורך הבלתי נשלט שלי לשמור על רכיבים מישראליותם. זה מתחיל מהחוק הבל יעבור שבבית מדברים רק עברית (שחר: "אבא, תצייר לי פוליציסט". אני: "אתה מתכוון שאתה רוצה שאבא יצייר לך שוטר?") וגולש לאחרונה לכיוון המטבח (האם נגיע למצב שאדרדר עד כדי לקחת אותם להפעלות לילדים בעברית הצצות כאן לאחרונה? ימים יגידו).

חלות ברלין

זה טעים כמו שזה נראה

המשך קריאה »