ארכיון לחודש אפריל, 2011

חג החירות (אפילוג בתמונות)

אז הוא חזר. מאושר.

הדמעות שפרצו מעיניי כשרצתי לקראתו הפתיעו אותי, אבל הייתי צריכה מייד להתעשת כי הוא לא הבחין בי, ודילג על פניי בדרכו לאולף…

היה לו קצת קשה להירדם בשני הערבים הראשונים, אבל פראו להמן (הסמינריסטית) ישבה לידו עד שהעיניים נעצמו ופראו קולר סיפרה שהוא התמודד מקסים.

כבר בדרך הביתה הוברר שהוא לא התקלח כל החמישה ימים. חירות אמיתית.

גילף שתי סירות – אחת לעצמו ואחת לשחר.

הכין ארנב פסחא מצמר.

אסף קונכיות ו"עצמות של חיות".

עבר בהצלחה טיול לילי בשלשות ביער, כולל הפחדה בנוסח א"ש לילה בסופו.

מסיבת פיג'מות כמובן.

ועוד מזוודה מלאה חוויות וזכרונות לכל החיים.

המצלמה חזרה בשלום (רק על זה מגיע לו צל"ש), אז מכאן אתן לתמונות שלו לדבר (ואני משתפת כמובן רק את אלה בלי הילדים, כי לא ביקשתי רשות מההורים האחרים).

המשך קריאה »

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים

יש הרבה סטריאוטיפים בקשר לגרמנים. נו, אתם כבר יודעים: דייקנים, לא-גמישים (אם למדת להיות מנקה רחובות רחבים, אין סיכוי שתתקבל לעבודה כמנקה רחובות צרים), פורמליים (עם מי שאינו חבר קרוב יש לדבר בגוף שלישי רבים) וכו'. בקיצור: נון-אל"ף-צדיק-יוד-מם סופית.
כמו עם סטריאוטיפים, במבט מקרוב את מוצאת שלעתים הם נכונים ולעתים לא. מצד אחד המורה בקורס גרמנית הבהירה שאיחור של שלוש דקות הוא בכל זאת איחור, ומצד שני לא פעם ולא פעמיים ראיתי שעון רחוב או שעון כנסייה דו כיווני שבכל אחד מצדיו השעה שונה. מצד אחד רוב הצעירים מדברים היום בגוף שני יחיד זה לזה, גם אם הם זרים גמורים, ומצד שני אם למדת להיות מנקה רחובות רחבים, באמת שאין סיכוי שתתקבל לעבודה כמנקה רחובות צרים.
יש כמובן פערים תרבותיים ומנטליים ענקיים בין גרמניה לישראל, גם אם לעתים ההשוואה בין ברלין לתל אביב מצמצמת אותם בצורה ניכרת. אבל קבלו את זה על תקן "איטס א דיפרנט מנטליטי": נועם, בני בכורי, תלמיד כיתה ב', כולה בן שבע וחצי, יוצא מחר לטיול כיתה של ח-מ-י-ש-ה ימים.


החבוב הזה? לחמישה ימים?! כמה שעות לפני שעת השי"ן

המשך קריאה »