בחנו את עצמכם: האם אתם ייקים

זהו, הקיץ התחיל רשמית – ובתקופה הזאת אני מאוהבת קשות בעיר. לא משנה מתי יוצאים ולאן, התחושה היא של חגיגה. מוזיקת רחוב, אירועים ספונטניים ומתוכננים, אנשים מרוצים, בתשע בערב עדיין אור יום מלא.


קיץ ברלין

רוקריות בשלות חוגגות את הקיץ בחצר לידנו


אבל בכלל רציתי לספר על משהו אחר: במסגרת לימודי הגרמנית סיימתי לפני שבוע את קורס ה"אוריינטציה". אני לא אכניס אתכם לנבכי הבירוקרטיה של משרד הזרים, אבל בגדול, מי שמגיע לכאן ללא דרכון אירופי נדרש לעבור קורס אינטגרציה: הקורס כולל 600 שעות לימוד שפה, או פחות (צריך להגיע לרמה מסוימת בשפה הגרמנית שמכונה B1) ואת קורס האוריינטציה, שכולל 10 ימים רצופים של למידת "ידע בסיסי" על גרמניה. אני למעשה פטורה מהאינטגרציה מתוקף היותי נשואה לבעל דרכון גרמני ואמא לשני ילדים גרמנים, אבל את לימודי השפה בכל מקרה רציתי, והתרשמתי – ובדיעבד, בצדק – שגם מקורס האוריינטציה אוכל להשכיל (שלא לדבר על כך שאם משלימים את כל החבילה לפני תום שנתיים מהגיעך לגרמניה, משרד הזרים משלם בחזרה מחצית משכר הלימוד, פלוס מצאתי מקום לעשות את הקורס ממש מטר מהבית, פלוס לדבר גרמנית כמה שעות ביום עשרה ימים ברצף זה משהו שלא קורה לי, פלוס חברי ר' הצטרף אלי).

אז היינו שני ישראלים, שישה פולנים, שני ברזילאים, אנגלי אחד, אמריקאי אחד (וליתר דיוק אפרו-אמריקאי מאלבמה, שהגיע לברלין לפני המון שנים כחייל לשרת בשדה התעופה טמפלהוף, וחזר לאחרונה בעקבות אהובתו הגרמניה), איטלקי עצבני אחד וכמובן גרמני אחד – המורה. ולנטין, ברלינאי בן 49, שאולי בזכות עובדת היותו רווק נטול ילדים שומר על מראה נערי למדי, ובעיקר על רוח צעירה ובועטת. השילוב הזה – בין מורה נון-קונפורמיסט-סוציאליסט-חתרן לבין תכנים מגה-ממסדיים – התברר כמנצח.

הנושא הראשון בקורס הוא פוליטיקה. מכיוון שצריך לכוון לקהל יעד מאוד מגוון שבא מכל מיני רקעים ומדינות, מתעכבים ראשית על מהן דמוקרטיה, הפרדת רשויות וזכויות אדם. לומדים על המבנה הפדרלי של גרמניה, על המפלגות השונות, על זכויות וחובות האזרחים והלא-אזרחים. קצת סמלים לאומיים כמובן: הדגל, ההימנון (Hymne בגרמנית – אותו מקור יווני), הנשר הידוע (וגם המרתיע מבחינתי, אף שלא היה מחובר במיוחד לנאציזם). מה זה אומר שגרמניה היא מדינת רווחה (כשהיה קטע בדיסק שבו הסבירו למה כדאי גם לעשות ביטוח פנסיה פרטי ולנטין לחץ בבהילות על סטופ ואמר שהוא לא מוכן שישמיעו כאן פרסומות לביטוח פרטי), והופ לבלוק השני – שאותו בוודאי תאהבו – "היסטוריה ואחריות".

כן, כן, זה החלק בקורס שבו משתלם להיות ישראלים: בקורס האוריינטציה לא שמעו על הכיבוש, ושוב מתאפשר לנו להיות בתפקיד הקורבנות בלבד (טוב נו, חוץ מהפולנייה המבוגרת שהבת שלה חיה באושוויץ וקצת התלוננה על כל מצעדי החיים האלה שמפריעים את שגרת יומם של המקומיים). אין המון זמן לבזבז על השואה – בכל זאת, היתה גם חומה, ומלחמה קרה, ואולימפיאדת מינכן (יש! גם שם אנחנו בתפקיד הטובים) ואיחוד גרמניה ואיחוד אירופה. אבל הם בהחלט לוקחים אחריות, החבר'ה. גם אם לנו הישראלים לא חידשו כלום, לפחות תרגלנו את אוצר המילים הרלבנטי בגרמנית.

החלק האחרון נקרא "אנשים וקהילה" ועוסק במערכת החינוך (לחץ רציני – בעקרון אם הילד לא מסיים כבר את בית הספר היסודי עם ציונים מעולים, סיכוייו לעשות בגרות קלושים, ומכאן כמובן גם קטנים סיכוייו ללכת לאוניברסיטה. ארחיב על המערכת האולטרה שמרנית הזאת בפעם אחרת); מאכלים טיפוסיים לחלקים שונים של גרמניה (אמרנו טיפוסיים, כן? זה לא אומר שהם גם טעימים); ההפרדה (הפורמלית) בין הדת למדינה, והנושא החביב ביותר – Typisch Deutsch, שזה בתרגום מילולי "גרמני טיפוסי".

אז קודם כל נתבקשנו להעלות אסוציאציות חופשיות בכיתה. הנה חלק מהדברים שעלו: סדר, ארגון, ניירת, בירוקרטיה, יסודיות (למזלנו לא מספקת), דייקנות, כבוד למלאכת כפיים, נשים חזקות, מיעוט הזמנות לבית, ריחוק/שמירה על דיסטנס, ספקנות (מלקחי ה), נטולי הומור (ולנטין העדיף לכתוב הומור עם שלושה סימני שאלה לידו), מוזיקה קלאסית (ישר אתם קופצים לואגנר, למה – בטהובן לא היה גרמני?), לא ספונטנים, לא גמישים. זה אולי נשמע כמו רשימה שלילית ביותר, אבל אם מתעמקים מגלים שהטוב והרע מגיעים מאותם אזורים. וגם סיכמנו כרגיל שכל אלה תקפים רק חלקית בברלין, שהיא כבר מזמן לא Typisch Deutsch.

בבית, אחרי הבחינה המסכמת (25 שאלות אמריקאיות), גיליתי בחוברת שולנטין דילג איתנו על שאלון בחן את עצמך: החיים בדויטשלנד למתקדמים. השאלון המתורגם מובא כאן כשירות לציבור:


מבחן ברלין


1. אתם מגיעים במקרה לרחוב שבו גר חבר/ה גרמני/ה. אתם שוקלים לבקרו/לבקרה באופן ספונטני:

א. תחייגו בקצרה מהנייד שלכם ותשאלו אם זה בסדר שתקפצו.

ב. תלכו ישירות לבית, ללא הודעה מוקדמת.


2. אתם מוזמנים לארוחה אצל חברים בשעה 19:00:

א. תגיעו בדיוק ב-19:00.

ב. תקחו את הזמן ותגיעו בשעה איחור.


3. חבר/ה חוגגים את יום הולדתם במסיבה גדולה:

א. תשאירו לחבר/ה מספיק זמן להכנות ותגיעו חצי שעה מאוחר יותר.

ב. אתם לא רוצים להפסיד כלום ולכן תגיעו רבע שעה לפני הזמן.


4. עברתם דירה ואתם מזמינים לחנוכת בית:

א. תניחו הזמנות אישיות לכל השכנים בתיבות הדואר, שבהן אתם גם מתנצלים מראש אם יהיה רעש עד מאוחר.

ב. תתלו שלט "ברוכים הבאים" על הדלת ותקוו שגם השכנים יבואו.


5. לאחר המסיבה חדר המדרגות מלוכלך. השכן שלכם כבר ניקה אותו השבוע:

א. תנקו את חדר המדרגות דבר ראשון למחרת בבוקר.

ב. לא תעשו דבר – אחרי הכל גם אתם ניקיתם את חדר המדרגות בשבוע שעבר.


6. לחבריכם נולד תינוק ואתם רוצים לבקרם:

א. תביאו עמכם זר פרחים לאמא ומתנה קטנה לתינוק.

ב. תבואו בידיים ריקות, התינוק ממילא עוד לא צריך כלום.


7. אתם אוכלים עם חברים במסעדה ורוצים להראות שטעים לכם:

א. תאמרו "ובכן, שלי ממש טעים! ואיך שלכם?"

ב. תכרסמו בקול רם ותאמרו תוך כדי: "גם לכם טעים?"


8. אתם מצוננים ורוצים לקנח את האף בפומבי:

א. תנסו לעשות זאת בדיסקרטיות.

ב. תנשפו את הנזלת בכוח וברעש החוצה – אתם רוצים כבר להיות בריאים סוף סוף.


9. אכלתם עם המשפחה במסעדה ואתם רוצים לשלם:

א. תשלמו את החשבון ותוסיפו לפחות חמישה אחוז טיפ.

ב. תשלמו בדיוק מה שמופיע בחשבון.


10. אתם מחבבים את השכנה שלכם ורוצים לדבר איתה בגוף שני יחיד (הברוך טמון כבר בתרגום: ברירת המחדל בפנייה לאנשים שאינם קרובים כאן היא גוף שלישי רבים, מה שלא קיים בעברית):

א. אתם לא תיזמו את המהלך, כי השכנה מבוגרת מכם והיא גם אישה.

ב. זה לא משנה אם היא מבוגרת או צעירה, אישה או גבר. אתם חושבים שהיא נחמדה ולכן תציעו לה לעבור לשוחח בגוף שני יחיד.


11. הבן שלכם לא יכול להגיע מחר אחר הצהריים לאימון כדורגל, כי בערב עלה לו לפתע החום. עכשיו כבר אחרי עשר בערב:

א. תתקשרו למחרת למאמן להודיע לו.

ב. תתקשרו מייד למאמן, כדי שלא תשכחו להודיע לו.


12. אתם בבית והטלפון מצלצל:

א. תענו ותאמרו את שם משפחתכם.

ב. תענו ותאמרו "הלו?".


13. התלמיד לידכם בקורס מתעטש:

א. תאמרו לו "לבריאות!"

ב. תאמרו לו "תרגיש טוב!"


ובכן, כעת עליכם לספור כמה פעמים בחרתם בתשובה א' (שהיא בכל המקרים התשובה הנכונה! הרי כבר אמרנו, סדר צריך שיהיה).

אם עניתם א' יותר מתשע פעמים: ברכותינו! אתם מומחים! אתם יודעים מה שייך למה ומתי, ואפילו חלק מהגרמנים יכולים ללמוד מכם כיצד יש להתנהג בגרמניה.

אם עניתם א' בין חמש לתשע פעמים: לא רע, אבל עדיין לא מושלם! חסר לכם עדיין קצת תרגול, אבל אתם בדרך הנכונה.

אם עניתם א' פחות מחמש פעמים: אתם עוד לא בקיאים בכללים. אבל אל פחד: שום דבר בלתי הפיך, ואתם פשוט זקוקים לתרגול נוסף.

ולמי שבמקרה רוצה להעמיק ולעבור על בנק השאלות המלא של מבחן האוריינטציה (בגרמנית כמובן) – בבקשה.

חג שמח :)


FacebookTwitterGoogle+PinterestLinkedInEvernoteInstapaperEmailשתפו

18 תגובות על “בחנו את עצמכם: האם אתם ייקים”

  1. מאת עפרה:

    ברלינרית יקרה
    מאוד מעניין וכתוב, כרגיל, בכשרון.
    השאלון נורא הצחיק אותי. הרי זה לא באמת שאלון…
    זו פשוט דרך עדינה ולא ישירה לתת לזר הנחיות איך להתנהג ואיך לא להתנהג (א -המובן מאליו כן ו ב' המובן מאליו שלא).
    תיהני!!!

  2. מאת כנרת:

    בצרפת גם זכינו לקורס אוריינטציה ואינטגרציה, אבל כל האוריינטציה והאינטגרציה גם יחד נמשכו יום, שגם בו, המדריך שיחרר אותנו לפני הזמן. ואולי זה אחד ההבדלים בין גרמנים לצרפתים.

    • מאת ברלינרית:

      בדיוק התכוונתי לכתוב לך בפייס (בעקבות "מצאי את ההבדלים" ולפני שראיתי את תגובתך כאן) על ההבדל המשמעותי באורך הקורס. וחוץ מזה מגיע גם לקוראי הבלוג ליהנות מהגרסה המצוינת כרגיל שלך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3522479,00.html
      תודה :)

      • מאת כנרת:

        תודה. אגב, את הלכת לקורס עם חבר, אבל אני הלכתי לבד, ומצאתי שם לא רק נושא לטור, אלא גם חברה ממש טובה. אז מבחינתי היה יום משתלם (וחינמי, אגב, עדכני את המורה הסוציאליסט).

  3. מאת מם:

    תודה על השאלון.
    נחרדתי לגלות כמה שאני כבר לא אותו ישראלי שהייתי, אבל שמחתי מאד לדעת שדווקא הייתי תלמיד טוב, למרות האילוצים הגנטיים… ועם זאת, למרות שעברו עלי כבר יותר שנים פה מאשר שם, עדיין הבית הוא אותו מקום לבנטיני שבו לא יודעים איך להתנהג…

  4. מאת מרקו:

    יצא לי: ישראלי ≠ גרמני

  5. מאת שלומית:

    אוי ענק ובדיוק בזמן מבחינתי… השבוע הלכתי להרשם לקורס אוריאנטציה…. שיתחיל בסוף ספטמבר. אלה השאלות? בושה לאינטיליגנציה!

    • מאת ברלינרית:

      הי שלומית,
      לא, לא – אלה לא השאלות! זו תוספת חמודה שהיתה בחוברת… השאלות במבחן הן הרבה יותר פורמליות וקשורות למבנה הפוליטי של גרמניה, היסטוריה וכו'. בלינק שנתתי יש את בנק השאלות האמיתיות

  6. מאת מם:

    לא לגמרי קשור, אבל שווה צפייה, אפרופו הבדלים בין פה לשם:
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000652731#reaction

  7. זה הכי פאסיב-אגרסיב אם לא ה-

  8. אולי זה בגלל יותר מדי שנים של מגורים במדינה עם אנשים בעלי נימוסים של במבה, אבל לא הבנתי מה לא בסדר בלהגיד למתעטש מסכן "תרגיש טוב".

    • מאת איילת:

      ממש צחקתי…בעיקר בגלל שלמרחק (מת"א) יש מע"מ:) בכל אופן, אם יורשה, הכוונה ב-'גוטה בסרונג' היא יותר בכיוון של 'החלמה מהירה', יעני מסוג הברכה שאומרים למישהו חולה-חולה-מקורקע א-לה שפעת/חום וגו'. לפיכך כשמישהו מתעטש…קצת מוגזם לאחל לו 'החלמה מהירה' או בתרגום חופשי משהו בכיוון 'שיפור טוב':)
      נשיקות

  9. מאת Marion:

    תודה על הבחינה. נהנתי לקרוא. וכייקית שמתנדבת גם בארגון יוצאי מרכז אירופה, צחקתי.

  10. מאת עדן:

    היי טל, תוכלי לומר באיזה בית ספר עשית את קורס האינטגרציה והאם את ממליצה עליו?
    אני ובעלי בדיוק מרחרחים בנושא הזה…

    תודה רבה
    עדן

    • מאת ברלינרית:

      הי. את קורס ה*אינטגרציה* עשיתי ברובו בפולקסהוכשולה (VHS), שזו מעין "אוניברסיטה עממית" והאופציה הכי זולה. יש להם שם לא כל כך טוב, אבל אני הייתי מרוצה (יש הרבה סניפים והרבה מורים, תלוי על מי נופלים). את קורס ה*אוריינטציה* המדובר בפוסט, שהוא חלק מאוד קטן מכל קורס האינטגרציה, וממילא עולה אותו דבר בכל המקומות, עשיתי במקום הכי קרוב אלי הביתה מטעמי נוחות. היה בסדר, אבל אין סיבה מיוחדת להגיע דווקא לשם אם זה לא קרוב לכם… http://www.psp-sprachpunkt.com/
      בהצלחה

      • מאת עדן:

        היי, הבנתי שהמחיר של קורס האיטגרציה אמור להיות קבוע, 792 יורו ל6 מודולים, כולל החלק של האוריינטציה והמבחן המסכם.
        יכול להיות שבתי ספר שונים גובים מחירים אחרים עליו?

      • מאת עדן:

        היי, הבנתי שהמחיר של קורס האינטגרציה אמור להיות קבוע, 792 יורו ל6 מודולים, כולל החלק של האוריינטציה והמבחן המסכם.
        יכול להיות שבתי ספר שונים גובים מחירים אחרים עליו?

RSS לתגובות לפוסט זה

הוספת תגובה