אחד הדברים שהכי פנטזתי עליהם בקשר לחיים באירופה היה האפשרות להיכנס לאוטו ולנסוע למקומות אחרים באירופה. אתם יודעים, הפעולה הפשוטה הזאת שלא ממש מתאפשרת כשחיים בארץ קטנה מוקפת אויבים – לקפוץ לביקור אצל השכנים. חו"ל מעבר לפינה.

הבעיה היא שעד עכשיו הפנטזיות שלי לא ממש התיישבו עם המציאות: א. אין לנו אוטו ב. אין לנו איפה לאפסן את הילדים ליותר מכמה שעות. וכמובן שאם כבר נוסעים בהרכב משפחתי מלא אז ברירת המחדל היא ישראל (אמנם כל מי שחי בחוץ לארץ אי פעם יודע ש"חופשת" מולדת זה אוקסימורון בערך כמו "חופשת" לידה, אבל נעזוב את זה כרגע).

תוסיפו לכך את התחושה שעדיין לא ראינו וחווינו את כל מה שיש לברלין להציע (שלא לדבר על גרמניה כולה), והנה אחרי שנתיים הגיחות היחידות שלנו מחוץ לברלין היו לחצי יום בפוטסדאם, חמישה ימים בפולין, וביקור חג מולד אצל סבא מרקוס בשוויץ. אם זה נשמע לכם לא מעט, אתם כנראה לא חיים באירופה. האנשים סביב, בעיקר הצעירים ונטולי הצאצאים, חורשים את היבשת.


IMGP4639.JPG

בניגוד לברלין, מוארת כמו שצריך. פראג

המשך קריאה »