אחד הדברים שהכי פנטזתי עליהם בקשר לחיים באירופה היה האפשרות להיכנס לאוטו ולנסוע למקומות אחרים באירופה. אתם יודעים, הפעולה הפשוטה הזאת שלא ממש מתאפשרת כשחיים בארץ קטנה מוקפת אויבים – לקפוץ לביקור אצל השכנים. חו"ל מעבר לפינה.
הבעיה היא שעד עכשיו הפנטזיות שלי לא ממש התיישבו עם המציאות: א. אין לנו אוטו ב. אין לנו איפה לאפסן את הילדים ליותר מכמה שעות. וכמובן שאם כבר נוסעים בהרכב משפחתי מלא אז ברירת המחדל היא ישראל (אמנם כל מי שחי בחוץ לארץ אי פעם יודע ש"חופשת" מולדת זה אוקסימורון בערך כמו "חופשת" לידה, אבל נעזוב את זה כרגע).
תוסיפו לכך את התחושה שעדיין לא ראינו וחווינו את כל מה שיש לברלין להציע (שלא לדבר על גרמניה כולה), והנה אחרי שנתיים הגיחות היחידות שלנו מחוץ לברלין היו לחצי יום בפוטסדאם, חמישה ימים בפולין, וביקור חג מולד אצל סבא מרקוס בשוויץ. אם זה נשמע לכם לא מעט, אתם כנראה לא חיים באירופה. האנשים סביב, בעיקר הצעירים ונטולי הצאצאים, חורשים את היבשת.
כך שהיה לי ברור שאת האפטר הארוך שקיבלנו בזכות הביקור של סבתא צפירה, אנחנו מנצלים הפעם ליציאה מהעיר. יציאה לעיר אחרת, כמובן; נסיעות טבע אפשר גם עם ילדים. עיר שווה, מחוץ לגרמניה, במרחק נסיעה סביר בהתחשב בעובדה שיש לנו 36 שעות בערך = פראג. כ-350 ק"מ לכל כיוון, וחוץ מזה שעוד הרבה לפני שעברנו לברלין תכננתי להגיע אליה. אז שכרנו אוטו (כמובן שהייתי חייבת לבצע קודם תחקיר עומק באינטרנט, אף שבסופו של דבר הכי פשוט, זול וידידותי היה להרים טלפון לסניף הרץ בפרידריכשטרסה), ויצאנו לדרך (אחרי עיכוב קל שנבע מכך שגברת ג'יפיאס הכחישה את קיומה של הרפובליקה הצ'כית).
כבר שכחתי כמה כיף להיות באוטו כמה שעות רק שנינו. ובאמת, איך זה שבנסיעה מגיעים לשיחות הכי עמוקות? ברור שקודם כל מכיוון שאין הפרעות משום סוג (טוב, חוץ מהערות של הגברת המנווטת מדי פעם). במקרה שלנו גם הודות לעובדה שאנחנו *עדיין* מסרבים לעבור לסמארטפונים. היפותזה נוספת שלי, שטרם הוכחה מדעית: משהו בפורמט הישיבה ברכב, שתי "כורסאות" זו לצד זו, בלי קשר עין רציף אבל בקירבה מבודדת, יוצר אפקט פסיכואנליטי, ובצירוף התנועה של הרכב זרם המחשבה והתודעה אחר לחלוטין.
פראג עצמה, כידוע, יפהפייה. דרכה נפל לי עוד אסימון מדוע חלק מהאנשים מתאכזבים מברלין (למען הדיוק ההיסטורי גם אני לא התלהבתי ממנה בשני הביקורים שלי בה כתיירת. למען הצדק ההיסטורי צריך לציין ששני הביקורים אירעו בחודש פברואר). כי בעצם, כשאומרים אירופה, פראג זה מה שעולה בדמיון, גם אם לא היית אף פעם בפראג. עיר שיש לה מרכז עתיק, ברור ומוגדר, שבנויה סביב מקור מים, שמוארת יפה בלילה, שלא נהרסה במלחמות, שאפשר להגיע בהליכה לכל מה שצריך לראות בה, גם אם לא התכוננו בכלל (תהליך הסקת המסקנות מהתחקיר הכושל בנושא השכרת הרכב כלל החלטה לזרום לחלוטין בכל שאר החזיתות). בקיצור, ההיפך מברלין. ובאמת, לא היה שום צורך להתכונן. הספיקה מפת התיירים הקטנטנה שקיבלנו במלון המקסים בעל המיקום המושלם, שהגעתי אליו דרך המלצה בעכבר העיר (שאוששה על ידי מאות שבחים בTripadvisor), שעליה סימנה לנו מרתה החביבה את האיזורים המעניינים משני צדי גשר קארל. את השאר עשו הרגליים.
בעצם פראג היא סוג של לונה פארק תיירותי, דיסנילנד בן כמה מאות שנים. אני בטוחה שאפשר לבלות בה גם כמה ימים מהנים ומעניינים, אבל התחושה אחרי 24 שעות היתה שהספקנו לראות לכל הפחות את המיטב שיש לה להציע. בברלין, כאמור, גם אחרי שנתיים אני עדיין מרגישה כמו טירונית לפעמים. במילים אחרות: פראג היא אחלה קוויקי, מרגש ומרענן; אבל בחיים עצמם אנחנו בעניין של מערכות יחסים עמוקות, רצוי עם נסיעות ארוכות באוטו מדי פעם.
איזה יופי!נשמע כ-win win situation – הסבתא נהנתה מהנכדים ואתם מהטיול ומהביחד.
שמחתי לשמוע שבקרוב תגיעו לארץ ואפילו אם זו לא חופשה במשמעות הליטרלית שלה בטוחה שתמלאו כאן מצברים ותהנו. להתראות!!
תודה בלהה :)
נטולת סמרט פון שכמוני מסכימה איתך לגבי נסיעות. בנסיעות התקבלו ההחלטות החשובות ביותר של חיינו כולל להקים משפחה ושמות לילדים..
הפסדנו אותך אבל נראה שאת הרווחת רומנטיקה אירופאית.
נכון שברלין חשוכה? נורא הפתיעה אותי העלטה ..
צפירה נהנתה מכל רגע וספרה כל מדרגה (:
כן, חשוכה. אבל רק בחורף…
וממה שקראתי יש סיכוי שתהיה לנו הזדמנות חוזרת… :)
היי
אהבתי !!! ובנוסף חיזוק הזוגיות, חופשה מהילדודס ומקום כל כך קסום
יש מצב לקבל את כתובת המלון?
בכייף
גליה
הי גליה,
לחצי על המילה "במלון", היא מלונקקת
זה מעניין, כמו שקוראים כתבות על מסעדה מדהימה ואז כשמגיעים בסופו של דבר זה אוכל… אז גם כאן הפוסט והתמונות שלך עשו לי חשק לפראג על אף שרק לפני ארבעה חודשים היינו בה ולא נפלתי מהכיסא. אבל גם לנו היה כיף להיות בה בזוגיות שקטה.
בכל מקרה חופשה ללא ילדים אחרי הרבה זמן וחוויה שכזו זה תענוג צרוף.
אירופה נשמעה יפהיפה מהעיניים שלך, כאילו אין משבר ואין נעליים.
בוא נקווה שזה יישאר כך – שלא נרגיש את המשבר…
היי
מצאתי, תודה ולילה טוב מבלגרד
כמו שחני אומר: ללקק את האצבעות. ממך, מהכתיבה, מפראג, מהמדריך תיירים, מהקיורטוש ומביבי. נשיקות רבות
תודה אהובה :)
תמיד כיף לקרוא אותך, יש לי זוג חברים גרמנים שאחד מהם קורא עברית וגם הוא עוקב, אפשר לקבל את פרטי המלון שנראה מאוד נחמד?
תודה דיצה, נחמד לשמוע. המלון מלונקק בתוך הפוסט (לחצי על המילה מלון)
לא נראה לי שמלונקק
בעצם מצאתי, תודה
טוב, כרגיל עוררת לי את כל בלוטות החשק.
אני דווקא מאד התלהבתי מברלין כתיירת, ולא יכולה כבר לחכות לחוות אותה שוב, הפעם איתך, כמקומית :-)
(זה מתקרב..).
נשיקות!
קדימה!
הזכרת לי את הטיולים שלנו בפראג. נהניתי מאוד לקרוא ולא פחות מכך הצילומים היפים.
תודה יורם :) ד"ש חמה
טוב התחלתי לכתוב תגובה על פראג ובודפשט וברלין וכל מיני דברים שקשורים- כלומר איפה כיף ואיפה לא כיף ואיפה אפשר להצמיח שורשים וקצת להיכנס למערכת יחסים ארוכה ואיפה זה רק קוויקי, ואיך לפעמים בדיעבד משהו שחשבת שהוא מערכת יחסים ארוכה עם עיר הופך להיות קוויקי- אבל מחקתי אותה. כי נראה לי שבסופו של דבר זה כה סובייקטיבי להחריד, כי מה שבעצם רציתי להגיד זה שאת כותבת נורא נורא יפה על החיים ועל ערים ועל אירופה. ושזה כיף לי לקרוא.
תודה עלמה! אם את מי שאני חושבת שאת, אז המחמאה נעימה במיוחד. ואת מוזמנת בשמחה לחלוק את מחשבותייך והעדפותייך – דעות סובייקטיביות הן הסיבה שלשמה נתכנסו, הלא כן? :)