הזמן קצוב. עוד מעט הבית יתעורר, המזוודות ייסגרו (לא לפני שיוכנסו אליהן 50 קרנפים שממתינים עד הרגע האחרון במקרר, בלעדיהם אין לנו מה להראות את פרצופנו), המונית תגיע – ובתוך כמה שעות נהיה כבר בקיץ אמיתי, כנראה שאמיתי מדי. קיץ ראשון שלנו בתל אביב זה שלוש שנים. הזמן טס כשנהנים. בפברואר חגגנו יומולדת חמש לשחר, שהגיע לכאן בן שנתיים וחצי. למאותגרי חשבון: המשמעות היא שהוא חי כבר יותר זמן בברלין מאשר בתל אביב. נוסע לסאמר סקול ב"אשכולית". אבל רגע, זה לא לעכשיו.

מגזין ברלין

המשך קריאה »