ימי קיץ אמיתיים, כאלה שממש ממש חם בהם, הם מחזה נדיר בעירנו. ולכן היא גם לא ממש ערוכה לקראתם: על מזגנים אין בכלל מה לדבר, ואפילו מאווררים אין ברוב המקרים. ובצדק. לצפות לתשתיות קיץ לוהט בברלין זה כמו לצפות שבכל דירה בבאר שבע יותקן חימום מרכזי, או לפחות אח. זה כמובן לא מונע מהרבה אנשים, שעד לא מזמן היו מוכרים את אמא שלהם בשביל קצת שמש, לקטר בלי הפסקה.

הדבר הנכון לעשות בימים המעטים האלה, הוא לנצל את ההזדמנות לטבול במקורות המים הרבים שהעיר מציעה וזאת, לשם שינוי, בלי שיקפא לכם התחת. מקומות כאלה נחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: בריכות עירוניות ואגמים.

ברחבי העיר מפוזרות עשרות בריכות, במחירים שווים לכל נפש. הבריכות הרלבנטיות לעונה זו הן "בריכות קיץ", כלומר אלה שנמצאות תחת כיפת השמיים (להבדיל מבריכות מקורות, שבהן ניתן לשחות בחורף, אך משום מה רבות מהן נסגרות בקיץ, אף שכאמור מספר הימים שבהם ניתן ליהנות מבריכות הקיץ מצומצם עד מאוד). פרדוקס נוסף הוא, שהימים היחידים שבהם באמת יכול להיות כיף בבריכות הקיץ, הם גם אלה שבהם הן מרגישות כמו שוק הכרמל ביום שישי בצהריים.

השבוע, ביום חם אמיתי שכזה, דיוושנו, למשל, לבריכת הקיץ של קרויצברג ב-Prinzenstraße. נו, רק אנחנו ועוד כמה אלפי אנשים. הדבר היחיד שרציתי לעשות כשהגענו היה אחורה פנה, אבל זה קצת קשה כשילדים עצבניים מחום מעורבים בסיפור.

אז עמדנו בתור כ-40 דקות:

 

בריכה ברלין

המשך קריאה »