פורסם במקור במגזין שפיץ

אולי כדאי להתחיל מהסוף — במחקר הזה יוכל כל אחד למצוא את מה שבא לחפש. אין כאן כותרות חד משמעיות (אם כי כמה מהן בהחלט יכולות להישמע דרמטיות למדי), וגם אם יהיו מי שייצרו אותן (ויהיו) — היו בטוחים שניתן באותה מידה לייצר כותרות שמחזקות את הטיעון הנגדי. במקום לחפש מסקנה נחרצת יש לקרוא את המחקר המקיף של קרן ברטלסמן לרגל חמישים שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה כאוסף מרתק של נתונים סותרים ומשלימים, מפתיעים וכאלה שאפשר היה לצפות להם. אין כאן נרטיב אחד, בדיוק משום שמדובר ביחסים שהמילים "מורכבים" ו"דינמיים" הן אנדרסטייטמנט רציני לידם.

מה שיש כאן הרבה מאוד פיסות מידע חשובות, שביחד עשויות לתת תמונה מורכבת יותר על מצב היחסים, וכבונוס למי שחיים בגרמניה — היכולת להבין טוב יותר את החברה שבה אנו חיים.

המחקר, שכותרתו היא "גרמניה וישראל היום — מחוברות דרך העבר, חלוקות לגבי ההווה?", מבוסס על סקרים שנערכו בקרב מדגמים מייצגים של גרמנים בגרמניה ושל יהודים-ישראלים בישראל בינואר 2013 (אלף משתתפים מעל גיל 18 בכל מדינה). לצורכי השוואה שימשו נתונים ממחקרים דומים שנערכו ב-1991 וב-2007. כדי לוודא שהנתונים בצד הגרמני לא השתנו בצורה משמעותית מאז עריכת הסקר ועד לפרסומו, בעיקר על רקע המלחמה בעזה בקיץ 2014, חלק משאלות המחקר נבדקו שוב בגרמניה בלבד באוקטובר 2014.

את המחקר ערכו ד"ר רובי נתנזון, מנהל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בישראל, וד"ר סטפן הגמן מאוניברסיטת Kaiserslautern בגרמניה, וניהל אותו סטפן וופל, המומחה הגרמני של קרן ברטלסמן בענייני ישראל.

אז נתחיל:

המשך קריאה »