אינטגרציה ודיסאינטגרציה

הגיליון השני של כתב העת Jalta – Positionen zur judischen Gegenwart (בתרגום מילולי: ילטה – עמדות על יהדות עכשווית), היוצא לאור בברלין, מוקדש כולו לנושא הרלבנטי והטעון דיסאינטגרציה.

הגיליון נוצר בהמשך לכנס באותו שם שהתקיים בשנה שעברה בתיאטרון הגורקי, ואשר יתקיים גם השנה תחת הכותרת ימי תרבות יהודית רדיקליים (Radikale Jüdische Kulturtage), המתכתבת עם פסטיבל ימי תרבות יהודית (Jüdische Kulturtage) שהופק במשך שנים ארוכות על ידי הקהילה היהודית והפך בשנים האחרונות לפחות ופחות רלבנטי.

התבקשתי לכתוב לגיליון טקסט קצרצר (עד 1000 תווים!) בנושא דיסאינטגרציה, והרי הוא לפניכם בגרסת המקור, שאמנם נכתבה בעברית אך מתוך מחשבה על כך שתתורגם לגרמנית:

הייתי נערה תל-אביבית אי-שם בתחילת שנות התשעים, כשהחלה ההגירה הגדולה של יהודים יוצאי חבר המדינות לישראל. אני זוכרת את השיח הרוטן סביב העובדה שרבים מהם המשיכו לדבר רוסית במרחב הפרטי והציבורי, ואני גם זוכרת שהוא נשמע לי הגיוני. אם הם חיים בישראל, למה שלא ידברו רק עברית?

שנים מאוחר יותר, כשעברתי עם משפחתי לברלין, מצאתי את עצמי בצדו השני של המתרס. ״למה שלא תדברי עם ילדייך בגרמנית?״, שאלו להפתעתי גרמניות וגרמנים משכילים, לעתים בביקורת בלתי מוסווית.

במסורת היהודית נאמר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. רובנו בכל זאת עושים זאת. באיחור ניכר הבנתי איזו טעות ואיזו איוולת היא לצפות מאנשים שנדדו למקום חדש ושונה, בין אם מכורח או מבחירה, לזנוח מאחור גם את שפתם ותרבותם.

בברלין הקמתי את שפיץ, המגזין העברי הראשון בגרמניה מאז השואה. אם רק היה לי אירו אחד על כל פעם ששמעתי את השאלה: ״אבל למה אתם לא מפרסמים גם בגרמנית? כך בוודאי הייתם מוצאים גם מימון״.

אני מדברת וקוראת גרמנית, ומשתדלת להשתפר ככל יכולתי. אבל עברית כנראה תמיד תהיה השפה שהיא גם בית עבורי.

האם "שפיץ״ הוא פרויקט דיסאינטגרטיבי? מבחינתי הוא ביטוי לכך שאינטגרציה ודיסאינטגרציה כרוכות זו בזו לבלי הפרד, רוקדות את המתח שבין השתלבות לשמירה על זהותך. שפה היא רק אחד הביטויים של הריקוד הזה. אלא שאינטגרציה ודיסאינטגרציה יכולות להשלים זו את זו בצורה מוצלחת, רק כאשר הן מטופלות בשפע של גמישות ואינטליגנציה רגשית. למרבה הצער, גמישות ואינטליגנציה רגשית אינן בין החוזקות של התרבות הגרמנית. אבל אולי ההתמודדות עם אתגרי האינטגרציה והדיסאינטגרציה היא הזדמנות להרחיב את השימוש בהן.

jalta01

jalta02

jalta03

תרגמה לגרמנית: מרינה צ׳רניבסקי


FacebookTwitterGoogle+PinterestLinkedInEvernoteInstapaperEmailשתפו

תגובה אחת בנושא “אינטגרציה ודיסאינטגרציה”

  1. המבחן הוא בדור הבא. הילדים.
    התהיה עברית שפת האם של הילדים בגרמניה?
    האם ישמרו הילדים על זהות יהודית?
    נראה לי שהתשובה ידועה מראש כפי שזה בארה"ב ובכל שאר הגלויות.
    הורי נמלטו לפלסטינה כאשר שפת האם שלהם היתה גרמנית. בגרמניה שמרה הדת על יהדותם.
    בעקבות המילוט שלהם זכיתי, לשמחתי ששפת "האם" שלי ושל צאצאי תהיה עברית. והדת שלנו יהודית. בישראל התהליך הזה טבעי וכמעט מובן מאליו. מה שאין כן בכל מקום אחר על הגלובוס.
    בא לי לבכות כאשר אני חושב על התהליך ההפוך…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *