ארכיון לחודש יולי, 2018

מושון זר-אביב ומלחמתו באפוקליפסה

פורסם במקור במגזין שפיץ

המילים דיסטופיה ואפוקליפסה עולות שוב ושוב בשיחה עם מושון זר-אביב, אבל לא בגלל שהוא פסימיסט מושבע, להיפך: כמי שעוסק באופן יומיומי בטכנולוגיה ובמחשבה על העתיד, זר-אביב, בן 41, מודאג מהשתלטות הדיסטופיה והאפוקליפסה על השיח החברתי.

הוא מעצב בהכשרתו, את התואר הראשון השלים בבצלאל ואת השני בלימודי מדיה אינטראקטיבית (ITP) באוניברסיטת NYU. הוא מלמד במחלקות לתקשורת חזותית והנדסת תוכנה בשנקר, מנהל סטודיו שמתמחה בעיצוב ממשקים ובתצוגה חזותית של נתונים (הוא עיצב בין השאר את המפות של Waze ואת האתר של ה-MoMA) ומשמש כסמנכ״ל עיצוב ב-Localize.city, חברה העוסקת בניתוח ובהנגשת מידע על סביבות מגורים. לצד כל אלה הוא מצליח גם להשתמש בכלים הטכנולוגיים והעיצוביים לצורכי פעילות אקטיביסטית אזרחית. כך, בין השאר, הוא המעצב של ״מפתח התקציב״, יוזמה של שקיפות ממשל ומעורבות אזרחית במסגרת עמותה בשם ״הסדנא לידע ציבורי״.

מושון זר-אביב בכנס re:publica האחרון
צילום: Jan Zappner/re:publica

המשך קריאה »

שגריר ישראל בגרמניה: ״אנחנו לא רוצים שום קשר עם אלטרנטיבה לגרמניה. אי אפשר להיות פרו-ישראלי ואנטישמי בו-זמנית״

פורסם במקור במגזין שפיץ

בקרוב ימלאו שנה לכהונתו של ג׳רמי יששכרוף כשגריר ישראל בגרמניה — הזדמנות מצוינת לשוחח עימו על חוויותיו עד כה ולשמוע את עמדותיו בנושאים הבוערים יותר ופחות שעל הפרק. יששכרוף, שנולד בלונדון ב-1955 ועלה לישראל בגיל 22, הוא דיפלומט מנוסה ביותר, והדבר ניכר מן הסתם בתשובותיו. ויחד עם זאת, אפשר ללמוד מהשיחה לא מעט על האיש ועל השקפת עולמו. 

נתחיל דווקא בנימה אישית. אחרי כמעט שנה בגרמניה, מהם הדברים שאתה במיוחד אוהב כאן ומה הדברים שיותר קשה לך איתם?

״מה שאני אוהב קודם כל זה שאחרי כמעט ארבעים שנה במשרד החוץ, עדיין כל יום הוא מבחינתי אתגר מסוג אחר, בכל מיני תחומים — זה יכול להיות בתחום המדיני, הכלכלי, התרבותי. גרמניה זה אחד המקומות הכי רגישים מבחינת מדינת ישראל, ודברים שבמקומות אחרים יהיו סטנדרטיים, מקבלים כאן משמעות מיוחדת. כאשר למשל אתה מוזמן לפרלמנט של נורדריין-וסטפאליה, ואחרי שאתה נואם שם במושב מיוחד לכבוד 70 שנה לישראל מנגנים את ׳התקווה׳, זה דבר שתופס אותך. או למשל, כשאתה פוגש את ראש המטה הכללי של הצבא הגרמני, אתה יושב בחדר איתו אחד על אחד, שיחה מאוד נעימה, ויש תמונה של שטאופנברג, דמות מפתח בניסיון ההתנקשות בהיטלר, ופתאום אתה אומר לעצמך ׳אני שגריר ישראל בגרמניה׳, זה רגע חזק שקשה להסביר במילים, חוויה מאוד עמוקה ומעניינת וייחודית. זה תפקיד עם המון אירועים ודברים מרתקים — אין יום שהוא לא מעניין. הצד היותר בעייתי שאני מתמודד איתו אלה הן תופעות של אנטישמיות שמתגלות מדי פעם גם בברלין וגם במקומות אחרים, וזה כמובן מאוד מטריד. אני חושב שזה מאוד מטריד גם את ההנהגה הגרמנית ואת הקהילה היהודית, ומאוד חשוב לעשות כל מאמץ לפעול נגד התופעה הזאת. זה דבר שהוא לא רק פוגע ביהודים ובישראלים, אלא במהות הפלורליסטית של גרמניה של היום, שבניגוד לעבר היא מדינה דמוקרטית וטולרנטית. אבל לצד הבעייתיות אני גם רואה גינוי חריף מאוד של ההנהגה כלפי המקרים האלה ונכונות גם לפעול — מינו נציב פדרלי להילחם באנטישמיות וגם לקדם חיים יהודיים בגרמניה. וככל שאני רואה דברים רעים אני גם רואה הרבה מאוד דברים נוספים טובים שקורים בין גרמניה לישראל בכל התחומים, והופכים את היחסים להרבה יותר הדוקים וקרובים״.

המשך קריאה »