גם בלי כוכב מישלן גל בן-משה הוא הכוכב הישראלי בסצנת הגורמה של ברלין

פורסם במקור במגזין שפיץ אם הכל יילך כשורה, גל בן-משה יהיה כנראה השף הישראלי הראשון בברלין שיקבל כוכב מישלן. אבל אם רוצים להציץ לליבה של האיש הזה, נדמה שצריך להתבונן קודם כל על המשפחה שבחר לעצמו. את ג'קלין (ג'קי) לורנץ, ברלינאית אורגינלית וכיום אשתו, שותפתו והסומלייה של המסעדה החדשה שפתח השבוע, PRISM, הכיר אונליין. בשלב… קראו עוד גם בלי כוכב מישלן גל בן-משה הוא הכוכב הישראלי בסצנת הגורמה של ברלין

וסליחה לכל מי שלא הספקתי לפגוש

רגע לפני הצלילה לתיבת האינבוקס העולה על גדותיה אחרי כמעט שבוע של הזנחה, פעולה שאין ממנה חזרה במובן של שחזור התחושות שקדמו לה, ברור שאין זה המעשה הנכון להקדיש זמן לכתיבת פוסט. אבל דווקא משום שלא מדובר בצעד המתבקש מרשימת ה-todo's האינסופית, דווקא משום שזה צעד כמעט בלתי אחראי, בוודאי מנותק מרשימת סדרי העדיפויות הנכונה… קראו עוד וסליחה לכל מי שלא הספקתי לפגוש

מזרח תיכון חדש במרחק בליעה

הערה שיווקית ממדרגה ראשונה: לפניכם פוסט קצר, אינפורמטיבי, נטול תובנות על החיים וככל הנראה לא מעניין במיוחד למי שלא חי בברלין (ואולי גם למי שכן חי בברלין). בחודשים הראשונים כאן התבאסתי מהטחינה, שמהווה מרכיב משמעותי בתפריט שלנו. קניתי אותה בחנויות ביו מדונדשות והיא היתה כהה, כבדה ולא טעימה. אחר כך עברנו לקרויצברג וגיליתי את הסופרמרקטים… קראו עוד מזרח תיכון חדש במרחק בליעה

אף אחד עוד לא מת מקצת יידישקייט (שיט, בעצם כן)

כבר כתבתי כאן כמה אני אוהבת את לחמי הבריאות הגרמניים, אבל מה לעשות שלפעמים לחם הוא לא רק לחם. ככל שהגרמנית בפיהם של ילדיי משתבחת, כך מתגבר הצורך הבלתי נשלט שלי לשמור על רכיבים מישראליותם. זה מתחיל מהחוק הבל יעבור שבבית מדברים רק עברית (שחר: "אבא, תצייר לי פוליציסט". אני: "אתה מתכוון שאתה רוצה שאבא… קראו עוד אף אחד עוד לא מת מקצת יידישקייט (שיט, בעצם כן)

בלחם הם מבינים

האוכל הגרמני לא עושה לי את זה, בלשון המעטה. בשכונה הקודמת שלנו, למשל, יש תור קבוע מול Curry 36 ברחוב Mehringdamm, המתמחה בנקניקיות וצ'יפס. המקום הוא סוג של מיתולוגיה (עד כמה שהצלחתי להאזין – רוב הלקוחות מקומיים, כך שכנראה שזו לא מיתולוגיה תיירותית), אף שבמו עיניי ראיתי שהצ'יפס אפילו לא נחתך במקום, אלא יוצא משקיות… קראו עוד בלחם הם מבינים

Balthazar – מסעדת היוקרה הראשונה שלנו

אז סוף סוף אפשר לדווח על מסעדת היוקרה הראשונה שלנו בברלין. וגם על המסיבה הראשונה שלנו. ושתיהן בערב אחד, מז'אנר הכל כולל הכל כלול. ומי אחראי לבילוי הרציני הראשון שלנו בלי ילדים אחרי חודשיים וחצי בעיר? המלאכים, כמובן.