בלחם הם מבינים

האוכל הגרמני לא עושה לי את זה, בלשון המעטה. בשכונה הקודמת שלנו, למשל, יש תור קבוע מול Curry 36 ברחוב Mehringdamm, המתמחה בנקניקיות וצ'יפס. המקום הוא סוג של מיתולוגיה (עד כמה שהצלחתי להאזין – רוב הלקוחות מקומיים, כך שכנראה שזו לא מיתולוגיה תיירותית), אף שבמו עיניי ראיתי שהצ'יפס אפילו לא נחתך במקום, אלא יוצא משקיות… קראו עוד בלחם הם מבינים

קרנבל התרבויות האמיתי

התכוונתי בכלל לכתוב פוסט אחר, אבל חייבת קודם משהו קצר על אחר צהריים קסום שהיה לנו היום. מכיוון שהילדים לא מורידים את חולצות הכדורגל (של ברצלונה דווקא, אבל למה להתקטנן), רבים כל היום על קלפי כדורגל, וממלמלים זה לזה דויטשלנד דויטשלנד, חשבתי שיהיה נחמד אם נראה יחד את שמינית הגמר גרמניה-אנגליה. אבל עשר דקות לתוך… קראו עוד קרנבל התרבויות האמיתי

טירה על המים (או: למה אני לא מתגעגעת לגן מאיר)

אזהרה להורים לילדים קטנים: ייתכן שאתם הולכים לקנא. מצטערת. אין מנוס. אז שכשאתם קוראים את ההמשך תשננו לעצמכם שלכם יש ים, ולנו אין (אוי, בעצם גם הים הפך עכשיו אסוציאציה למלחמה, סליחה). לכם יש שמש 12 חודשים בשנה, ולנו בקושי שלושה. אז בשלושה חודשים האלה שיפה, לא מגיע לנו ליהנות? (פאוזת מזג אוויר: לכאורה האביב… קראו עוד טירה על המים (או: למה אני לא מתגעגעת לגן מאיר)

שדה (בלי תעופה)

כמה שנים כבר מדברים על להזיז את שדה דב ממיקומו המרהיב? ומה לדעתכם יקרה עם השטח על קו הים אם וכאשר זה יקרה יום אחד? תודו שאפילו כשאלה רטורית זה נשמע מגוחך. הרי ברור לכולנו מה יקרה. למעשה, יש אפילו שני שרים חרוצים שמקדמים את הפרויקט ברגעים אלה, לרווחת הציבור כמובן. כלומר לרווחת מי שיכול… קראו עוד שדה (בלי תעופה)

קיינה תרבות

התוכנית לסוף השבוע היתה לבדוק מה זה בדיוק קרנבל התרבויות (Karneval der Kulturen), המתקיים בברלין בכל שנה במאי או ביוני – בהתאם לתזמון של הפנטקוסט. מה זה פנטקוסט אתם שואלים? ובכן, אני שאלתי קודם. למרבה ההפתעה, מסתבר שלנוצרים יש עוד כמה חגים חוץ מכריסמס ופסחא. אך סיימנו לחגוג את חג העלייה (Himmelfahrt בגרמנית) הנחוג ארבעים… קראו עוד קיינה תרבות

זהירות, פוסט עם ארומה תיירותית

היום הייתי תיירת. אבל ממש. כמו שכבר רמזתי, סוף סוף בשלו התנאים להתחיל להקדיש זמן גם לדברים שאינם ברשימת המטלות. ואין עיתוי מושלם יותר מיום שישי: השעון הפנימי מתוכנת לסוף שבוע ואילו הילדים ביום רגיל בגן ובבית הספר. אבל מאיפה מתחילים? למרות שהצטברו לי אינסוף המלצות מקומיות סודיות ליישם (ותודה ל-י'), הרגשתי שאני רוצה לפצוח… קראו עוד זהירות, פוסט עם ארומה תיירותית

Mad Woman

ללא ספק נגמרו התירוצים. אתמול בלילה הסתיימה באופן דרמטי מערכת היחסים המורכבת שהפרידה ביני לביניכם בזמן האחרון. זו היתה תקופה סוערת ויצרית, אבל גם מהנה וסוחפת. ועכשיו זה נגמר.

מאחורי הקלעים

אני חושבת שהייתי בערך בת 13 כששוטטתי עם חברה בדיזנגוף סנטר ו"ישראל הקורא בתווי פנים" ניגש אלינו. היום אני נחרדת מכך שגבר מבוגר פונה לשתי ילדות – נו טוב, נערות – ומתחיל איתן שיחה על אישיותן, אבל בזמן ההוא הסקרנות שלנו גברה על החשש והמבוכה. אני חושבת שכך הוא התפרנס – זורק איזו פרובוקציה בתקווה… קראו עוד מאחורי הקלעים

אוהב להיות בבית

זה לקח כמעט חצי שנה, אבל זה הגיע. וזה היה ברור שזה יגיע. האמת שהופתענו מאוד שעד עכשיו זה לא קרה. אבל בסוף זה התעורר דווקא כשבינינו לבין עצמנו הגרוב הוא שנכנסנו עם השנה החדשה לפאזה לגמרי אחרת; דווקא כשרשימת הסידורים האינסופית כמעט ונמחקה כליל, הבית מתחיל להיראות כמו בית, ואנחנו מתחילים סוף סוף לחשוב… קראו עוד אוהב להיות בבית

פוסט פוסט כריסמס

את חג המולד הראשון שלי ציינתי ב-1998. העובדה שזה עתה נכנסתי למערכת יחסים עם הנוצרי הראשון בחיי מילאה אותי מוטיבציה. כנראה שבאחת משיחות הנפש המוקדמות  שלנו הוא ציין שיש בו געגוע לחגיגות הכריסמס של ילדותו, שהתפרסו על פני שלוש יבשות, ומייד החלטתי להחזיר עטרה ליושנה. העץ שקניתי בדרום תל אביב אמנם היה קטן ומפלסטיק, והקישוטים… קראו עוד פוסט פוסט כריסמס