ברלינרית

זה לקח כמעט חצי שנה, אבל זה הגיע. וזה היה ברור שזה יגיע. האמת שהופתענו מאוד שעד עכשיו זה לא קרה. אבל בסוף זה התעורר דווקא כשבינינו לבין עצמנו הגרוב הוא שנכנסנו עם השנה החדשה לפאזה לגמרי אחרת; דווקא כשרשימת הסידורים האינסופית כמעט ונמחקה כליל, הבית מתחיל להיראות כמו בית, ואנחנו מתחילים סוף סוף לחשוב על להתפנות לעניינים שמעבר לבניית היסודות; דווקא כשמתברר שלחיות מתחת לאפס זה לא פשוט, אבל גם לא כל כך נורא; דווקא אחרי שבא אלינו חבר מהכיתה בפעם הראשונה וביום שישי הקרוב אנחנו מוזמנים לבית הספר להצגה שלנועם יש בה תפקיד של עכבר, כולל שתי שורות שלמות בגרמנית! (טוב, אחת השורות היא קולות של עכבר, אבל עכבר גרמני).

צלם ת'שלג, עושים פה חיים

המשך קריאה »

ברלינרית :: 13.ינו'.2010 :: ילדים, כללי :: 24 תגובות »

את חג המולד הראשון שלי ציינתי ב-1998. העובדה שזה עתה נכנסתי למערכת יחסים עם הנוצרי הראשון בחיי מילאה אותי מוטיבציה. כנראה שבאחת משיחות הנפש המוקדמות  שלנו הוא ציין שיש בו געגוע לחגיגות הכריסמס של ילדותו, שהתפרסו על פני שלוש יבשות, ומייד החלטתי להחזיר עטרה ליושנה. העץ שקניתי בדרום תל אביב אמנם היה קטן ומפלסטיק, והקישוטים קיטשיים להחריד ומאוד לא בטעם שלו (שאז עוד לא ממש הכרתי), אבל המתנות היו רבות, מושקעות ומדויקות, וההפקה כולה נכנסה לפנתיאון האירועים המיתולוגיים בזוגיותנו.

ברלין 2009. אם לא הבנתם, גזירי הנייר בתחתית הם שלג

המשך קריאה »

ברלינרית :: 29.דצמ'.2009 :: כללי, צרכנות :: 7 תגובות »

דווקא אחרי שדניאל יעץ לי לכתוב שלושה ארבעה פוסטים בשבוע, ולא להתייחס בכובד ראש לכל מילה שאני מפרסמת, יצא שלא כתבתי יותר משבועיים. וזה לא שלא היה על מה, פשוט לא הגעתי לזה. עם כמות הזמן שאני משקיעה בכל פוסט (כזו אני – איטית), גם פעם בשבוע זה אתגר. אבל הפעם באמת הגזמתי – שבועיים וחצי במונחים של בלוג זה נצח.

ייאמר לזכותי שיש לי גם נסיבות מקלות: אתמול סוף סוף עברנו מבית המלאכים הזמני לבית החדש שלנו. זו הרגשה מוזרה ומרגשת, להיות חדש בבית שלך. בעוד כמה ימים כבר רוב הפעולות הביתיות יהיו אוטומטיות, אבל עכשיו עדיין כל שטיפת כוס וכל פתיחת מגירה מלוות בסוג של מודעות וסקרנות. הייתי אמורה לשבת עכשיו על השולחן אוכל/עבודה הגדול והמדוגם שהמקגייוור הפרטי שלי בנה (הרי לא הבאנו איתנו כמעט כלום. את הרוב הוא או בנה או מצא ברחוב, פלוס השלמות ממש מינימליות בחנויות יד שנייה מעולות שיש פה ובאיקאה), אבל אני דווקא כותבת במטבח המרווח והמואר שלנו (שגם בו יש שולחן גדול ומדוגם עבודת יד, תודה ששאלתם), בעיקר בגלל שכאן האינטרנט הכי מהיר.

המשך קריאה »

ברלינרית :: 15.דצמ'.2009 :: ילדים, כללי :: 7 תגובות »

שמתי לב בדיעבד שבפוסט על הפאזלים לא הזכרתי את נושא השפה החדשה – לכאורה אחד הפאזלים המרכזיים. אבל במחשבה נוספת הבנתי שזה כנראה לא מקרי. אני מוצאת שלחיות בשפה בלתי מוכרת זה הרבה יותר מעוד פאזל. זה אולי כמו לבנות את שאר הפאזלים כשחלק גדול מהחתיכות מונחות עם הדימוי כלפי מטה.

אז נכון שהספקתי ללמוד שני סמסטרים במכון גתה בתל אביב, והפקידה במשרד הזרים כאן אפילו התרשמה כל כך מהגרמנית העילגת שלי עד שהחליטה שאני לא מחויבת בקורס אינטגרציה (בדרך כלל מקבלים ויזה לשלוש שנים, שהארכתה מותנית בלמידה של 600 שעות – רובן שעות שפה והשאר מוגדרות כאינטגרציה, שזה בטח החלק שבו מסבירים לי ולשכמותי שלא נהוג כאן לבשל באסלה).

המשך קריאה »

ברלינרית :: 29.נוב'.2009 :: כללי :: 12 תגובות »

אז זהו, אני אישה נשואה ומהוגנת. והפעם זה ממוסמך ומעוגן בכתב, מוכר על ידי הממסד באשר הוא. רק שגם הפעם אין שום תחושה שמשהו מהותי השתנה. רק עוד נייר אחד נוסף לתיקיה שהולכת ומתעבה עם השנים, זו שמכילה מסמכים שאסור בשום פנים ואופן לזרוק אף פעם (נדמה לי שרוב הניירת שם קשורה לביטוח לאומי – הידעתם שזהו המוסד היחיד ביקום הישראלי שעליו לא חלים שום חוקי התיישנות?! קצת מפחיד).

טוב שלמישהו היה חזון

המשך קריאה »

ברלינרית :: 20.נוב'.2009 :: כללי :: 8 תגובות »

ברלינרית אמיתית היתה כותבת היום פוסט על מיצג הדומינו המרהיב של אמש, שהיווה את שיאם של אירועי עשרים שנה לנפילת החומה. אבל כמי שרק מתחזה בשלב זה (ע"ע כותרת המשנה הזמנית של הבלוג), גם אני צפיתי בכיכר ברנדנבורג באדיבות סי-אן-אן. זה אכן היה מחזה מרהיב ומרגש, שילוב גאוני למדי של מטפורה וחומר. מצד אחד המחשה ויזואלית יפהפייה, גלעד חי וחד פעמי לאירוע מכונן; מצד שני, שילוב דחוס ומדויק של אמירה היסטורית ותרבותית, שמצליחה לחדור דווקא בשל האופן הפופולרי והמופשט שבו היא נאמרת. אפקט הדומינו מתכתב בראש ובראשונה עם האמת האוניברסלית האקטיביסטית שלפיה שינוי קטן ומקומי יכול להשפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה; ובאותו זמן גם עם תיאוריית הדומינו שרווחה בתקופת המלחמה הקרה.

המשך קריאה »

ברלינרית :: 10.נוב'.2009 :: היסטוריה, כללי :: 9 תגובות »

הפעם הראשונה שלנו היתה באוגוסט 2000. עשינו הכל כמעט לפי הספר: גן אירועים על חוף הים במכמורת, 250 אורחים, די-ג'יי שניגן את "סינג הללויה" ברגע המתבקש, איזור ישיבה אלטרנטיבי-בטירוף וסיום סיומת במי הבריכה הצוננים.

טוב, אולי בכל זאת היו כמה חריגות קלות: מנהל המקום ברח עם הצ'קים ששילמנו למפרע (אבל בסופו של דבר זה רק הוזיל לנו את העלויות וגם תרם לפולקלור של האירוע), השמלה היתה בתכלת במקום בלבן, במספרה טענתי שאני החברה הכי טובה של בעלת השמחה כדי שלא יבנו לי מגדל אייפל על הראש (וגם כדי שלא ישדדו אותי), האוכל היה מינימליסטי (המשפט "אני עוצמת את העיניים ורואה הרים של צלחות ריקות" הוא נכס צאן ברזל שנשאר מהאירוע, ולא נסגיר על ידי מי הוא נאמר ביום שאחרי), וגם, אה…כן… עניין קטן אחד: בעצם לא התחתנו.

הפעם על אמת

המשך קריאה »

ברלינרית :: 29.אוק'.2009 :: כללי :: 9 תגובות »

אז סוף סוף אפשר לדווח על מסעדת היוקרה הראשונה שלנו בברלין. וגם על המסיבה הראשונה שלנו. ושתיהן בערב אחד, מז'אנר הכל כולל הכל כלול. ומי אחראי לבילוי הרציני הראשון שלנו בלי ילדים אחרי חודשיים וחצי בעיר? המלאכים, כמובן.

פרצופים מוכרים ואהובים בארץ זרה

המשך קריאה »

ברלינרית :: 20.אוק'.2009 :: אוכל :: 4 תגובות »

אטרקציות הן לא ממש הצד החזק שלנו מאז שהגענו לכאן. למרות שמזג האוויר היה מושלם בחודשיים הראשונים שלנו בברלין, ההספק שלנו כתיירים היה עלוב במיוחד. טוב, זה כנראה בגלל שאנחנו לא תיירים. שום שעון לא מתקתק, לא צריך לסמן וי על שלושה מוזיאונים ושתי אטרקציות לילדים בכל יום, והאמת שגם אילו רצינו – התקציב שלנו כמהגרים אביונים מאוד מחושב בימים אלה. וחוץ מזה, אם אנחנו יכולים לשרטט סיור ייחודי אחד בעיר, הרי זהו המסלול שבין נציגויות הבירוקרטיה המגוונות. זה יילך בערך כך:

בזמן שהתברברנו. האיחוד בשער ברנדנבורג. צילום: Hans Scherhaufer

המשך קריאה »

ברלינרית :: 08.אוק'.2009 :: היסטוריה :: 7 תגובות »

באופן מפתיע, אחד הדברים שהכי הלהיבו אותי בתהליך המעבר למדינה אחרת היה להיפטר מהמון דברים/חפצים, בעצם כמעט מהכל. בסבב הראשון, זמן קצר אחרי שקיבלנו את ההחלטה לנסוע, וחודשים ארוכים לפני תאריך היעד, אמרנו שלום ולא להתראות לדברים שנאגרו בלי ששמנו לב, כאלה שבאיזושהי נקודה בזמן היה ברור למישהו משום מה שאנחנו ממש צריכים אותם, אבל איכשהו עכשיו נראו לגמרי מיותרים. היו שם בערך חצי מכלי המטבח (אני מניחה שאצלכם אין שני סטים מיותרים של צלחות וכמה קערות שאמא הציעה לקחת והיה חבל לזרוק), בגדים (חלקם מקטגוריית בגדים שהמצאתי לפני הרבה שנים – "בגדי בית" – בגדים שברור שאין מצב לצאת איתם ממפתן הדלת, אבל בכל זאת לא רוצים לזרוק), צעצועים, ספרים (כן, ספרים), וגם פריטים חסרי קטגוריה כמו למשל מכשיר לחיזוק רצפת האגן (שקניתי במחיר מופקע אחרי הלידה הראשונה ומעולם לא השתמשתי בו כמובן) ועוד ועוד. שלא תבינו לא נכון: שנינו בעלי מודעות צרכנית ואידיאולוגיה ירוקה, ועדיין – כמות הזבל שאדם צובר אפילו כשהוא נגד לצבור היא פשוט מדהימה.

ברלינאים נטולי רכוש

המשך קריאה »

ברלינרית :: 29.ספט'.2009 :: יד שנייה, ילדים, כללי, צרכנות :: 14 תגובות »