עונת הציפייה

מסתבר שפישלנו. בזמן שחגגנו אתמול בשאננות נר חמישי של חנוכה, שרים עם חברינו הישראלים שירי חנוכה בהתלהבות יתרה ובטוחים שמילאנו את מכסת המסורת העונתית המצופה מאיתנו כהורים גולים (ארבעה סוגי לביבות!), היה זה גם יום ראשון הראשון של תקופת הAdvent ("הציפייה"), שבו היינו אמורים להניח מגף מחוץ לדלת הכניסה לביתנו על מנת שניקולאוס (שהוא לא סנטה קלאוס, אבל עוד לא ברור לי בדיוק מי הוא כן) ימלא אותו בממתקים.


חנוכה ברלין

חנוכיה לא תקנית


המשך קריאה »

פוסט פוסט כריסמס

את חג המולד הראשון שלי ציינתי ב-1998. העובדה שזה עתה נכנסתי למערכת יחסים עם הנוצרי הראשון בחיי מילאה אותי מוטיבציה. כנראה שבאחת משיחות הנפש המוקדמות  שלנו הוא ציין שיש בו געגוע לחגיגות הכריסמס של ילדותו, שהתפרסו על פני שלוש יבשות, ומייד החלטתי להחזיר עטרה ליושנה. העץ שקניתי בדרום תל אביב אמנם היה קטן ומפלסטיק, והקישוטים קיטשיים להחריד ומאוד לא בטעם שלו (שאז עוד לא ממש הכרתי), אבל המתנות היו רבות, מושקעות ומדויקות, וההפקה כולה נכנסה לפנתיאון האירועים המיתולוגיים בזוגיותנו.

חג מולד ברלין

ברלין 2009. אם לא הבנתם, גזירי הנייר בתחתית הם שלג

המשך קריאה »