פרופורציות בלחמניה

אני עסוקה בימים אלה במחשבות על עתידי המקצועי. לא שיש כאן משהו חדש, מהיום שבו עמדתי על דעתי אני עסוקה במחשבות על עתידי המקצועי. או ליתר דיוק מאז חופשת הקיץ של כיתה ח' שבמהלכה משה (במלעיל), הבעלים של חמשוש (גם במלעיל), נאות לתחנוניי להעסיק אותי כמלצרית למרות גילי הפעוט, עבודה שבגינה הדביקו לי אחיי כעבור משמרות ספורות את התואר האלמותי "מיס קובה" (בסגול), על שום ניחוחות הטיגון שהפכו לעורי השני באותו קיץ.


נקניקיות ברלין

זה לא סוס

המשך קריאה »

בלחם הם מבינים

האוכל הגרמני לא עושה לי את זה, בלשון המעטה. בשכונה הקודמת שלנו, למשל, יש תור קבוע מול Curry 36 ברחוב Mehringdamm, המתמחה בנקניקיות וצ'יפס. המקום הוא סוג של מיתולוגיה (עד כמה שהצלחתי להאזין – רוב הלקוחות מקומיים, כך שכנראה שזו לא מיתולוגיה תיירותית), אף שבמו עיניי ראיתי שהצ'יפס אפילו לא נחתך במקום, אלא יוצא משקיות תעשייתיות ענקיות. ולא שאם הייתי רואה שחותכים אותו במקום זה היה ממש משנה. בכל זאת, לאן כבר אפשר להמריא עם נקניקיות וצ'יפס?


לחם בברלין

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ (מבצע: בהמשך הפוסט תמצאנו)

המשך קריאה »