קיץ אמיתי בברלין: הפקת לקחים בתמונות

ימי קיץ אמיתיים, כאלה שממש ממש חם בהם, הם מחזה נדיר בעירנו. ולכן היא גם לא ממש ערוכה לקראתם: על מזגנים אין בכלל מה לדבר, ואפילו מאווררים אין ברוב המקרים. ובצדק. לצפות לתשתיות קיץ לוהט בברלין זה כמו לצפות שבכל דירה בבאר שבע יותקן חימום מרכזי, או לפחות אח. זה כמובן לא מונע מהרבה אנשים, שעד לא מזמן היו מוכרים את אמא שלהם בשביל קצת שמש, לקטר בלי הפסקה.

הדבר הנכון לעשות בימים המעטים האלה, הוא לנצל את ההזדמנות לטבול במקורות המים הרבים שהעיר מציעה וזאת, לשם שינוי, בלי שיקפא לכם התחת. מקומות כאלה נחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: בריכות עירוניות ואגמים.

ברחבי העיר מפוזרות עשרות בריכות, במחירים שווים לכל נפש. הבריכות הרלבנטיות לעונה זו הן "בריכות קיץ", כלומר אלה שנמצאות תחת כיפת השמיים (להבדיל מבריכות מקורות, שבהן ניתן לשחות בחורף, אך משום מה רבות מהן נסגרות בקיץ, אף שכאמור מספר הימים שבהם ניתן ליהנות מבריכות הקיץ מצומצם עד מאוד). פרדוקס נוסף הוא, שהימים היחידים שבהם באמת יכול להיות כיף בבריכות הקיץ, הם גם אלה שבהם הן מרגישות כמו שוק הכרמל ביום שישי בצהריים.

השבוע, ביום חם אמיתי שכזה, דיוושנו, למשל, לבריכת הקיץ של קרויצברג ב-Prinzenstraße. נו, רק אנחנו ועוד כמה אלפי אנשים. הדבר היחיד שרציתי לעשות כשהגענו היה אחורה פנה, אבל זה קצת קשה כשילדים עצבניים מחום מעורבים בסיפור.

אז עמדנו בתור כ-40 דקות:

 

בריכה ברלין

המשך קריאה »

ובינתיים, בקרויצברג, עוד פארק נפתח

זו תקופה שמרגיש בה – עוד יותר מתמיד – הרבה יותר הגיוני לקרוא מאשר לכתוב. אולי משום שגופי במערב (ולבי לא כולו במזרח, אבל חלק ממנו שם, זה בטוח), אני מוצאת עצמי קוראת מעט באובססיביות על קורות המהפכה, שתהיה או שלא, ועל ספיחיה. תרומתי הפאתטית מסתכמת בשיתוף בפייסבוק של הלינקים השווים, זאת אם לא לוקחים בחשבון כמובן את העובדה שבמהלך הקיץ סיפקנו שירותי אירוח ואתנחתא שפויה לנתח לא מאוד פצפון מתומכי המאבק. בקיצור, לא פשוט להמשיך להטריח אתכם בקורותינו בברלין, כאשר האלטרנטיבה היא לצפות בלופ בפנינה האלמותית הזו:


המשך קריאה »

מחנה קיץ בפולין

הרשו לי לדלג על הניסוי בפועל ולהניח במידה מסוימת של ביטחון, שאם היינו מאלתרים עכשיו משחק אסוציאציות קטן בקרב קוראי הבלוג שבמרכזו המילה "פולין", נופש בבית קיץ קסום לא היה עולה בו כתסמיך נפוץ. אני מעזה להמשיך ולהניח, שמחנות השמדה היו מככבים בענק, ומלבד שאר הקשרי שואה למיניהם שבוודאי ילבלבו במוחותיכם, תבצבצנה אולי גם כמה אסוציאציות הקשורות ל"פולניוּת" ככותרת למקבץ תכונות אנושיות, שהן למעשה אוניברסליות, אבל משום מה אצלנו מקושרות לנקבות שמוצאן מפולין.


המשך קריאה »

בחנו את עצמכם: האם אתם ייקים

זהו, הקיץ התחיל רשמית – ובתקופה הזאת אני מאוהבת קשות בעיר. לא משנה מתי יוצאים ולאן, התחושה היא של חגיגה. מוזיקת רחוב, אירועים ספונטניים ומתוכננים, אנשים מרוצים, בתשע בערב עדיין אור יום מלא.


קיץ ברלין

רוקריות בשלות חוגגות את הקיץ בחצר לידנו


המשך קריאה »

טירה על המים (או: למה אני לא מתגעגעת לגן מאיר)

אזהרה להורים לילדים קטנים: ייתכן שאתם הולכים לקנא. מצטערת. אין מנוס. אז שכשאתם קוראים את ההמשך תשננו לעצמכם שלכם יש ים, ולנו אין (אוי, בעצם גם הים הפך עכשיו אסוציאציה למלחמה, סליחה). לכם יש שמש 12 חודשים בשנה, ולנו בקושי שלושה. אז בשלושה חודשים האלה שיפה, לא מגיע לנו ליהנות?
(פאוזת מזג אוויר: לכאורה האביב כאן מתחיל במאי והקיץ מסתיים בספטמבר, אבל אני מתחילה להבין שכמו שבארץ תמיד נורא מופתעים מכמה שחם, כאן הנוהל הוא להשתאות מכך שאחד או יותר מהחודשים שהיו לכאורה אמורים להיות נורא יפים, בעצם גשומים-אפורים-קרים. למרות שזה בעצם די קבוע. בשנה שעברה שמענו שיולי היה כזה, והשנה היה תורו של מאי. כלומר נקווה שרק מאי).

כבר הזכרתי פעם שבכל פינה בברלין יש גינת משחקים מדוגמת, שבארץ היתה נחשבת לג'ימבורי בתשלום. בגורליצר פארק, למשל, עברנו כמה פעמים ליד מתחם מגודר שבנוי כמו מגרש ללימוד נהיגה ועמוס באופני ילדים ומכוניות קטנות. עבדנו על הסחות דעת לילדים כי משום מה היה לנו ברור שזה בטח חוגים בתשלום או משהו בסגנון. עד שחברים מהגן הציעו ללכת לשם אחר הצהריים וגילינו שהכל בחינם, כולל האופניים והמכוניות, לרווחת ילדי השכונה.

כך שאטרקציות לילדים לא חסרות. אבל מה עם ההורים? מה צריך כדי שגם לנו יהיה ממש כיף?

Burg am See, זה מה שצריך (זהירות, בניגוד לאופי הסופר נעים של המקום עצמו, האתר שלהם כופה פסקול מיותר).

קודם כל המיקום: Burg am See, טירה על האגם בתרגום חופשי, נמצא ממש על המים, במפגש הרחובות Paul-Llincke-Ufer היפהפה ו-Ratiborstraße שבקצה המזרחי של קרויצברג. בנקודה הזאת נפגשות שתי תעלות בדרכן לשפרה (Spree) כך שבקנה מידה לא-אירופי מדובר באגם של ממש.

גינה ברלין

המשך קריאה »