מזרח תיכון חדש במרחק בליעה

הערה שיווקית ממדרגה ראשונה: לפניכם פוסט קצר, אינפורמטיבי, נטול תובנות על החיים וככל הנראה לא מעניין במיוחד למי שלא חי בברלין (ואולי גם למי שכן חי בברלין).

בחודשים הראשונים כאן התבאסתי מהטחינה, שמהווה מרכיב משמעותי בתפריט שלנו. קניתי אותה בחנויות ביו מדונדשות והיא היתה כהה, כבדה ולא טעימה. אחר כך עברנו לקרויצברג וגיליתי את הסופרמרקטים הטורקיים הגדולים, אבל שם – כמה מפתיע – רוב הטחינות מגיעות מטורקיה, וטחינה טובה, כך מסתבר, רק ערבים יודעים לעשות.


זיתים טחינה ברלין

(הצנצנת היתה מלאה פעם, לפני כמה ימים)

המשך קריאה »

בלחם הם מבינים

האוכל הגרמני לא עושה לי את זה, בלשון המעטה. בשכונה הקודמת שלנו, למשל, יש תור קבוע מול Curry 36 ברחוב Mehringdamm, המתמחה בנקניקיות וצ'יפס. המקום הוא סוג של מיתולוגיה (עד כמה שהצלחתי להאזין – רוב הלקוחות מקומיים, כך שכנראה שזו לא מיתולוגיה תיירותית), אף שבמו עיניי ראיתי שהצ'יפס אפילו לא נחתך במקום, אלא יוצא משקיות תעשייתיות ענקיות. ולא שאם הייתי רואה שחותכים אותו במקום זה היה ממש משנה. בכל זאת, לאן כבר אפשר להמריא עם נקניקיות וצ'יפס?


לחם בברלין

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ (מבצע: בהמשך הפוסט תמצאנו)

המשך קריאה »

קרנבל התרבויות האמיתי

התכוונתי בכלל לכתוב פוסט אחר, אבל חייבת קודם משהו קצר על אחר צהריים קסום שהיה לנו היום.

מכיוון שהילדים לא מורידים את חולצות הכדורגל (של ברצלונה דווקא, אבל למה להתקטנן), רבים כל היום על קלפי כדורגל, וממלמלים זה לזה דויטשלנד דויטשלנד, חשבתי שיהיה נחמד אם נראה יחד את שמינית הגמר גרמניה-אנגליה.

אבל עשר דקות לתוך המשחק הם איבדו עניין, או ליתר דיוק החליטו שהם מעדיפים לשחק כדורגל מאשר לצפות בו. החינוך חזר אלי בהפוכה, כשלנועם גם היה נימוק מנצח: אמא, הוא אמר לי, את יודעת שזה יותר טוב לילדים לשחק בחוץ מאשר לראות טלוויזיה.

בלית ברירה יצאתי איתם למגרש הקרוב לבית, שכנראה שימש מקום בילוי לחבורת שיכורים בלילה הקודם, והיה מלא בקבוקים מנופצים וסירחון בלתי מזוהה. שכנעתי אותם ללכת לחפש מקום אחר ובדרך הצלחתי לגנוב עוד כמה דקות מול המסך של בית הקפה האיטלקי המהולל והאהוב על חברינו ר' ו-נ' – Molinari & Ko.


מונדיאל ברלין

מולינרי. קצת התקמצנו על גודל המסך, אבל הם יכולים להרשות לעצמם


המשך קריאה »

פאזלים למתקדמים

ברלינרית אמיתית היתה כותבת היום פוסט על מיצג הדומינו המרהיב של אמש, שהיווה את שיאם של אירועי עשרים שנה לנפילת החומה. אבל כמי שרק מתחזה בשלב זה (ע"ע כותרת המשנה הזמנית של הבלוג), גם אני צפיתי בכיכר ברנדנבורג באדיבות סי-אן-אן. זה אכן היה מחזה מרהיב ומרגש, שילוב גאוני למדי של מטפורה וחומר. מצד אחד המחשה ויזואלית יפהפייה, גלעד חי וחד פעמי לאירוע מכונן; מצד שני, שילוב דחוס ומדויק של אמירה היסטורית ותרבותית, שמצליחה לחדור דווקא בשל האופן הפופולרי והמופשט שבו היא נאמרת. אפקט הדומינו מתכתב בראש ובראשונה עם האמת האוניברסלית האקטיביסטית שלפיה שינוי קטן ומקומי יכול להשפיע על הסביבה הקרובה והרחוקה; ובאותו זמן גם עם תיאוריית הדומינו שרווחה בתקופת המלחמה הקרה.


המשך קריאה »